אוסובה OSOWA WYSZKA

ישוב חרושתי בפולין
נפה: קוסטופול
אזור: ווהלין ופוליסיה
אוכלוסיה:
• יהודים בשנת 1941: כ - 577
• יהודים לאחר השואה: כ - 200

תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II
אוסובה נכבשה בידי הגרמנים בימים הראשונים של יולי 1941. בסוף אותה שנה הוקף חלק מן הבתים בתיל דוקרני ונוצר מעין גטו ששמרה עליו המשטרה האוקראינית. יהודי אוסובה המשיכו לעבד את שדותיהם תחת פיקוח השוטרים וצעירים נשלחו למחנה העבודה בקוסטופול. בחודש אוקטובר 1942, לאחר שנאספו היבולים משדות אוסובה, אספו הגרמנים את יהודי המושבה, הצעידו אותם ברגל ליאנובה-דולינה ומשם ברכבת לקוסטופול ושם רצחו את כולם. לפני החיסול נתלקטה ביערות הקרובים לאוסובה קבוצה של 30 צעירים בפיקודו של יצחק זקוסקה. יצחק שירת כחייל בצבא הסווייטי, נפל בשבי הגרמנים ליד סמולנסק, ברח וחזר לאוסובה. כיוון שחשדו בו שהוא צנחן סווייטי ברח שוב והסתתר ביערות. בזמן החיסול הצטרפו אליו גם נשים וילדים. באחת הפעולות, לאחר חיסול הגטו, העלו חברי הקבוצה באש את בתי היהודים ולקחו משוטרים אוקראיניים את נשקם. במצודים הראשונים נפלו רבים מן הלא-לוחמים מידי הגרמנים. באפריל 1943 מנתה היחידה 63 איש. בסוף אותו חודש נערך קרב עם הגרמנים ובמהלכו נפלו 29 איש. במאי של אותה שנה הצטרפה הקבוצה ליחידת פרטיזנים רוסיים לא ידועה ויחד אתה הסתפחו מאוחר יותר לגדוד "מוות לפאשיזם" של האוגדה הרובנאית הראשונה, שבפיקודו של הגנרל ואסיל בגמה. אוסובה שוחררה בסוף ינואר 1944. ביערות ובמחבואים ניצלו בערך 15 מיהודי המקום.

מושבה חקלאית יהודית בגמינה סטידין, נפת קוסטופול. וסובה נוסדה בשנת 1836, בימי הצאר ניקולאי הראשון. אז רכשו 137 יהודים מבריסק וסביבתה 28,950 דונם מבעלת-אחוזה וולבסקה. עד סוף המאה ה- 19 גדל מספר היהודים ובשנת 1898 הוא הגיע ל- 577 נפש. אבל שטח הקרקע הצטמצם, הן משום שחלק מן הרכישה לא מומש ונשאר בחכירת איכרים פולניים, והן מפני שהבעלים היהודיים מכרו חלק ממנה לצרכים שונים. כיוון שהחקלאות לא יכלה לפרנס את כל המשפחות, השלימו רבים את הכנסותיהם מעיסוק במלאכה ובמסחר. אם בשנת 1912 עוד התפרנסו רוב יהודי אוסובה מחקלאות, באמצע שנות השלושים השתנה המצב ורק 115 משפחות מתוך 150 המשפחות שהתגוררו במושבה היו בעלי קרקע. הגודל הממוצע של יחידת משק היה בין 5.5 ל- 6.5 דונם. מכאן, שרק מיעוט החזיקו יחידות משק גדולות מספיק, שאיפשרו להם קיום. כאמור, הרוב נאלץ לשלוח את ידו במסחר או במלאכה. באותה עת היו באוסובה בית מלאכה לעשיית לבנים, טחנת קמח, בית חרושת לעיבוד עורות. 18 חנויות, 6 חייטים, 5 סנדלרים, 4 נפחים, 3 נגרים, ו- 2 זגגים. בעלי החנויות ובעלי המלאכה מצאו את עיקר פרנסתם מיושבי הכפרים שבסביבה. באוסובה היו שלושה בתי-מדרש ובית-ספר יסודי אחד. היו בה רב ושני שוחטים. מסוף שנות העשרים פעלו באוסובה קנים של "החלוץ", "השומר הצעיר" ו"ביתר". אך אלה נסגרו בפקודת השלטונות, משום שהשלטונות חשדו בראשי הסניפים שהם קומוניסטים. שבע משפחות של חקלאים עלו לארץ-ישראל במסגרת "עליית צדיקוב".

למפה לחץ כאן

http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetm~-1049557

http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetlmaster~VOLHYNIA_f19~ZZ~MILES~~~~~SE~~

http://www.avotaynu.com/books/encytownsMS.htm

http://bet-tal.com/index.aspx?id=2351