תרומות
גטו וארקוביץ GHETTO WARKOWICZE
קהילה בפולין
נפה: דובנא
תולדות הקהילה:
כללי
עיירה בנפת דובנא
סגור
בעת מלחה"ע ה - I
וארקוביץ' היא יישוב עתיק. באמצע המאה ה- 16 היתה וארקוביץ' בבעלות האציל פיודור מישקה. בשנת 1725 ניתנו ליישוב זכויות מגדבורגיות עירוניות. אפשר, שיהודים בודדים ישבו שם עוד קודם לכן, אך ברור שלאחר קבלת זכויות עיר קמה שם קהילה יהודית. בשנת 1765 היו בוארקוביץ' 70 בתים של יהודים וישבו בהם למעלה מ- 350 נפשות. שמה של וארקוביץ' מוזכר בפרוטוקול של הוועדה להסדר חובות היהודים מ- 21 במרס 1767, שהוא חזרה על מסמך דומה שנכתב שנה לפני כן. תוך מאה שנה הוכפל כאן מספר היהודים. באמצע המאה ה- 19 הוקמה בקרבת וארקוביץ' המושבה החקלאית היהודית אוזייראן. בראשית המאה ה- 20 נוספו לוארקוביץ' יהודים רבים שגורשו מן הכפרים בעקבות גזירות איגנאטייב שאסרו( על יהודים לגור םירפכב). יהודי המקום עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. בין השאר עסקו בבורסקאות ובייצור שיכר או חכרו שדות וגני פרי. משנת 1903 כיהן ברבנות בוארקוביץ' ר' מאיר חיים שוחט ואחריו, משנת 1912, ר' שמואל רוטנברג. בשנות המלחמה הראשונות פעל בוארקוביץ' בית-ספר עברי ובו 40 ילדים. בשנת 1919 נפתח בית-ספר "תרבות" ובו למדו 150 תלמידים, אך הוא נסגר בסוף אותה שנה, כנכבשה וארקוביץ' בידי הבולשוויקים. ב- 9 בדצמבר 1919 ערכו חיילים אוקראיניים שוד של חנויות יהודיות.
בין שתי המלחמות
בתקופת שלטון פולין היה לוארקוביץ' מעמד של מועצה מקומית ובראשה עמד יהודי. הקהילה כללה גם את המושבה החקלאית הסמוכה אוזייראן. בבחירות שנערכו בשנת 1928 נבחרו מכל יישוב 4 נציגים, רובם ציונים. בבחירות להנהגת הקהילה שנערכו בשנת 1932 נבחרו 7 מתוך( 8 חברי הגהנהה) מן הרשימה המאוחדת של וארקוביץ' ואוזייראן, שהיתה ציונית באופייה. יהודי וארקוביץ' עסקו ברובם במסחר זעיר ובמלאכה. אחדים מן הסוחרים המקומיים עסקו בסחר תבואות ופירות שנשלחו לחלקי פולין האחרים. בשנת 1924 הוקמה אגודת סוחרים, ומעט מאוחר יותר נוסד בנק עממי, שסונף למרכז הבנקים הקואופרטיביים היהודיים בווארשה. החינוך היהודי התרכז בבית-ספר פרטי יהודי שלמדו( בו גם תירבע), בתלמוד תורה ובחדרים. בוארקוביץ' היתה ספרייה ציבורית ולידה פעל לעתים חוג דרמה לחובבים, שהעלה הצגות על הבמה; ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה במקום. בוארקוביץ' היו בית-כנסת (לודגה), בית-מדרש ושטיבל של חסידי אוליקה ושטיבל של חסידי טריסק. בשנת 1920 נוסד במקום סניף של "החלוץ" ובסוף אותה שנה עלו 4 חלוצים לארץ-ישראל. ההסתדרות הציונית הכללית היתה פעילה ביותר בין המבוגרים, ובין תנועות הנוער גילו פעילות רבה "בית"ר" ו"הנוער הציוני". תוצאות ההצבעות לקונגרסים הציוניים השונים היו כדלהלן; לקונגרס הציוני הט"ז (1929) הצביעו 66 איש. הציונים הכלליים קיבלו 1 1 קולות; המזרחי - 6; רוויזיוניסטים - 34; התאחדות השומר הצעיר - 7; פועלי-ציון - 8. בחירות אלה נפסלו. לקונגרס הי"ח (1933) הצביעו 271 איש. הציונים הכלליים קיבלו 6 קולות; המזרחי - 26; רוויזיוניסטים - 1; ברית רוויזיוניסטים - 133; התאחדות - 6; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 99. לקונגרס הכ' (1937) הצביעו 56 איש. הציונים הכלליים קיבלו 32 קולות; המזרחי - 10; רשימת ארץ-ישראל העובדת - 14.
במלחה"ע ה - II
הודות להתערבותו של קומוניסט יהודי מקומי לא גירש השלטון הסווייטי בשנים 39- 1940 אף יהודי בעוון היותו ציוני או בורגני. על אדמות משובחות שהשתייכו ליהודים הוקם קולחוז יהודי: "דער יידישער קאלחאז פון שטעטל ווארקאוויטש" המשק( השיתופי היהודי של העיירה 'ץיבוקראו). עם פרוץ המלחמה בין ברית-המועצות לגרמניה, ב- 22 ביוני 1941, הצליחו בערך 5% מיהודי המקום לצאת מזרחה. הצבא הגרמני נכנס לוארקוביץ' ב- 27 ביוני 1941. כעבור שבועיים נאסרו על-פי רשימה 43 איש, רובם צעירים ומשכילים. לאחר שנרצחו שלושה מהם הצליח הוועד היהודי שנתארגן לשחד את הגרמנים והאנשים שוחררו. מונה יודנראט וחבריו היו עסקני ציבור לשעבר. מלבד זאת הוקמה משטרה היהודית וחבריה היו צעירים הגונים וישרים. דעת הניצולים עליהם חיובית ביותר. כשדרשו הגרמנים לספק להם זהב ולמסור לידיהם נשים יהודיות, התאבד אחד מראשי היודנראט. בזמן החיסול גילה מפקד המשטרה היהודית התנגדות והוא נורה ונהרג במקום. בתאריך לא ידוע הוקם גטו והוקף גדר קרשים. בערך 20 בעלי-מלאכה יחד עם בני משפחותיהם שוכנו מחוץ לגדר הגטו. בתוך הגטו הצטופפו 5- 6 משפחות בכל חדר. לא היה קושי לצאת ממנו ונוהל סחר-חליפין עם הגויים. אשר לחינוך, נעשו ניסיונות ללמד את הילדים בחשאי. יהודים התקינו לעצמם מקומות מסתור לעת צרה, קיימו את חגי ישראל, ואף אפו מצות לפסח וחילקו אותן וכן תפוחי-אדמה לנצרכים. היהודים הועבדו בשדה התעופה שליד רובנה, בתיקון דרכים ובעבודות חקלאיות במשקי איכרים. חלק מן העבודות בוצע בפיקוחם של גרמנים מארגון "טודט" ואחדים מהם גילו כלפי היהודים הכפופים להם יחס נאות, סיפקו מזון לגטו ואף הענישו שוטרים אוקראיניים שהתעללו ביהודים. כנראה שב- 25 בספטמבר 1942 באו כמה גרמנים מאנשי "טודט" וסיפרו שמועד החיסול קרוב מאוד. שניים מהם, נהגים, באו עם מכוניותיהם וחילצו מן הגטו יהודים רבים. ב- 29 בספטמבר 1942 הובאו לגטו וארקוביץ' יהודי המושבה החקלאית אוזייראן והגטו נסגר. כעבור כמה ימים, ביום רביעי, 3 באוקטובר 1942, הוצאו יהודי וארקוביץ' במשאיות ליער הסמוך ונרצחו. רוב אלה שהצליחו לברוח מן הטבח נלכדו בידי שוטרים ואיכרים אוקראיניים ונרצחו, והיו רבים כאלה. יהודים שהגיעו לכפרים הצ'כיים שבסביבה קיבלו שם מקלט ונהנו מיחס חם. במיוחד הצטיינו בעזרה ליהודים הצ'כית אנטונינה שינדלאז'ובה ובני-משפחתה; הם הצילו יותר מעשרים יהודים. בסך הכל הצילו הצ'כים בערך 60 איש מיהודי וארקוביץ'. וארקוביץ' שוחררה בידי הצבא האדום בסוף חודש פברואר 1944. עד ראשית 1945 נאספו בה בערך 200 יהודים, ביניהם כאלה שחזרו מברית-המועצות. רובם ככולם עברו אחר-כך לפולין במסגרת הרפטריאציה.