תרומות
ייז'וב JEZOW
עיירה בפולין
מחוז: לודז'
נפה: בז'ז'יני
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-2,650
· יהודים בשנת 1941: כ-1,048
תולדות הקהילה:
כללי
העיירה ייז'וב היתה עד 1793 רכושו של מנזר בלובין. ב- 1870 ניטל ממנה מעמד עיר. רק בעת הכיבוש הפרוסי, בשלהי המאה ה- 18 השתקעה כאן משפחת הפונדקאי היהודי, והיא ראשיתו של הציבור היהודי במקום. במחצית השנייה של המאה ה- 19 הלך וגדל הישוב היהודי בייז'וב. בימי מלחמת העולם ה-I התחוללו בסביבת ייז'וב קרבות כבדים בין צבאות רוסיה וגרמניה. העיירה עברה מיד ליד. ולא רק כתוצאה מהקרבות סבלו היהודים. הרוסים תלו 3 יהודים מייז'וב, בטענה שהם מרגלים גרמניים, וכמה יהודים גורשו לסיביר. הללו חזרו לביתם רק לאחר המהפכה. ב- 1931 וב- 1937 סבלה העיירה מדלקות, בהן עלו באש מספר בתי עץ של יהודים ומשפחות אחדות נשארו ללא קורת גג ובחוסר כל.
עד שנות ה- 60 למאה ה- 19 היתה קהילת ייז'וב כפופה לקהילת בז'ז'יני. על הכשרות השגיח, שלא על מנת לקבל פרס, דיין שהתגורר בייז'וב. משנות ה- 20 למאה ה- 19 כיהן כדיין שלמה ויינברגר, ורק ב- 1852 נתמנה רשמית לתפקידו, על פי הצעת הרב מבז'ז'יני. בשנות ה- 70, ניתנה עצמאות לקהילה בייז'וב וקודש בית העלמין. בשנים אלו שימש שם בתפקיד רב, ר' יעקב לנדאו, בן האדמו"ר ר' אברהם מצייחאנוב. לאחר מות אביו (ב- 1875) ואחיו, ר' זאב מסטריקוב, הוכתר ר' יעקב לאדמו"ר מצייחאנוב. בשלהי המאה ה- 19 ישב זמן מה על כס הרבנות בייז'וב ר' משה יואל, שכיהן לאחר מכן כרבן של צ'יז'וב וז'ארנובייץ. מ- 1908 ועד פטירתו ב- 1927 ישב על כס הרבנות ר' משה מנחם מנדל כהן. ב- 1927 עלה על כס הרבנות בייז'וב ר' יוסף אלפוס. הוא כיהן עד תקופת השואה, בה ניספה.
אחדים מילידי ייז'וב השתתפו במרד הפולני ב- 1863, עמהם נמנה יוסף פוקס, שהשתתף בקרבות עם הקוזאקים בסביבת העיירה.
בתקופה של בין שתי מלחמות העולם נתקיימו בייז'וב אירגונים ציוניים: הציונים הכלליים, השומר הצעיר וצעירי המזרחי. בבחירות לקונגרסים הציוניים זכו הציונים הכלליים בכל הקולות. ב- 1935 - 30 קולות, וב- 1937 - 67 קולות. האירגונים הציוניים בייז'וב הקימו ספרייה ציבורית. במקום פעלה גם אגודת ישראל.
בין שתי מלחמות העולם השתייכו לקהילה היהודית בייז'וב גם יהודי רוגוב השכנה ב(- 1921 מנתה זו 161 םידוהי). ב- 1931 נבחרו להנהלת הקהילה בייז'וב שני ציונים, נציג אחד של אגודת ישראל ונציג אחד של איגוד בעלי המלאכה. להנהלת הקהילה צורפו גם שני נציגים של יהודי רוגוב, ביניהם ציוני אחד.
בשנים שבין מלחמות העולם סבלו יהודי ייז'וב מגילויי אנטישמיות. ב- 1923 ניצלו האנדקים את העובדה, שב- 1915 הוציאו הגרמנים להורג פולני אחד ו- 14 נוספים כלאו, והאשימו את היהודים, שהללו הסגירו אותם כביכול בידי הגרמנים. נאסרו כמה יהודים, אולם כעבור זמן שוחררו וזוכו מההאשמות. במאי 1935 פרצו בייז'וב מעשי אלימות נגד היהודים. המהומות נמשכו יומיים, יהודים הוכו בחוצות העיירה, כמה מהם נפגעו קשות ובספרייה היהודית נעשה הרס רב. מעשי האלימות נגד היהודים חזרו ונשנו באוקטובר באותה השנה. רק אחד הפורעים נאסר, אולם בית-הדין דן אותו לקנס זעום או לשני ימי מאסר. אולם שנים אחדות קודם לכן היו גם גילויים של יחסים תקינים בין היהודים לפולנים. למשל, בשעת הדליקה שפרצה ב- 1931 חשו הכומר וקבוצה גדולה של פולנים עמו להציל מהאש את הילדים ואת רכושם של היהודים.
בימי הכיבוש הנאצי עלה מספר היהודים בייז'וב בגלל זרימת הפליטים והמגורשים (בין השאר מלודז', מסטריקוב וגלובנו), וב- 1.2.1941 עמד על 1,570 בקירוב (בתוכם מעל 600 פליטים). בחודש ההוא חוסל הישוב היהודי בייז'וב, והיהודים גורשו לגיטו וארשה.