תרומות
קניהיניצ'ה KNIHYNICZE
עיירה בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: רוהאטין
אזור: גאליציה המזרחית
במרחק כ- 10 ק"מ מרוהאטין
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 1,491
• יהודים בשנת 1941: כ- 414
תולדות הקהילה:
כללי
עיירה המרוחקת מרוהאטין כ- 10 ק"מ. המקום מוזכר לראשונה בתעודות מ- 1440 כעיירה פרטית של האצולה. במאות ה- 19 וה- 20 התקיימו בה 9 ירידים לשנה ויום- שוק שבועי. בימי יריד ושוק התנהל בקניהיניצ'ה מסחר ער בתבואה, בעיקר בחיטה מסוגים ירודים. מקור-פרנסה נוסף באמצע המאה ה- 19 היה בשירותים שניתנו ליחידת פרשים הונגריים שחנתה במקום (היחידה הועברה למקום אחר בשנות ה- 50 לאותה מאה). בעת הכיבוש הרוסי ב- 1915- 1919 ידעה העיירה סבל קשה, וכך גם בתקופת שלטונה של הרפובליקה האוקראינית המערבית במקום (1918- 1919), ובזמן הקרבות שניטשו בסביבה בעת מלחמת פולין עם הבולשביקים ב- 1920 (העיירה עברה מיד ליד כ- 4 פעמים). ידיעות ברורות על יהודים כתושבים קבועים בקניהיניצ'ה קיימות רק מן המאה ה- 18. ב- 1713 היה, כנראה, היישוב היהודי מסונף לקהילת חודורוב, ושילם מס-גולגולת במסגרת המכסה שהוטלה על יהודי עיר זו. ב- 1717 שילמו יהודי קניהיניצ'ה 215 זהובים מס-גולגולת. כפי הנראה, התקיימה אז בקניהיניצ'ה קהילה יהודית מאורגנת ולה רב משלה, ה"ה ר' ברל, שלפי המסורת שנשתמרה במקום היה מבני היכלא של הבעש"ט, ועל קברו הוקם אוהל בבית-העלמין. במאה ה- 19, עם התפתחות היישוב היהודי בקניהיניצ'ה, עסקו רוב תושביו היהודים במסחר זעיר ובמלאכה, ואילו כמה מהם היו קונים בסביבה חיטה מסוג ירוד ושוטפים אותה במי הנהר עד שתהא ראוייה למכירה. העיסוק במסחר זה נמשך גם בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם, אך בדומה לשאר ענפי המסחר היהודי בקניהיניצ'ה גם המסחר הזה נפגע מן התחרות של הקואופרטיב האוקראיני שהוקם במקום. קופת גמ"ח שנוסדה ב- 1929 פעלה אך בהיקף מוגבל. בשנתה הראשונה נתנה 5 הלוואות בסך כולל של 250 זלוטי. בשל היעדר מקורות פרנסה היגרו לא מעטים מבניהקהילה לארצות שמעבר לים. אוכלוסיית היהודים בקניהיניצ'ה התדלדלה במלחמת-העולם הראשונה, לאחר שרבים מן המגוייסים לצבא וכן אלה שעזבו את העיירה לפני כיבושה בידי הרוסים ובמהלכו, שוב לא חזרו אליה בתום המלחמה. בעת נסיגת הרוסים ב- 1915 הוגלו לפנים רוסיה כל הגברים היהודים, והם חזרו משם רק ב- 1918. בעת הנסיגה אירעו מקרי שוד ואונס, שבהם השתתפו גם כמה מתושבי המקום. רבני קניהיניצ'ה היו ידועי שם בלמדנותם, אולם כהונתם בקניהיניצ'ה חלה בראשית דרכם, ועל-פי-רוב, לאחר ישיבה קצרה במקום, הם עברו לקהילות גדולות יותר. רבני קניהיניצ'ה מן המאה ה- 19 הידועים לנו הם: ר' יודל הראשון (מחצית הראשונה של המאה ה- 19), שניהל גם חצר אדמו"רותונודע כ"נסתר" וכאדמו"ר שאינו מקבל פתקאות ופדיונות; ב- 1865 נתמנה כרב בקניהיניצ'ה ר' בנימין הכהן וייס, בעל "אבן יקרה", שעבר לאחר 3 שנים לכהן כרב בצ'רנוביץ; אחריו ישב על כס הרבנות ר' אליעזר ליפמן יוללס. שעבר לז'וראבנו. ב- 1881 הוכתר לרב בקניהיניצ'ה ר' אברהם ב"ר יהודה-צבי לאנגר. ב- 1907 הוא עבר לסטראטין, לנהל שם חצר אדמו"רים. בנו, ר' אורי לאנגר, כיהן ברבנות כשנה והיגר לארצות-הברית. ב- 1908 נתמנה לדומ"ץ בקניהיניצ'ה ר' דב-ברל ב"ר יצחק-אייזיק הלוי קימל, בעל "בית הלוי", שכיהן אחר-כך, בתקופה שבין שתי המלחמות, כאב"ד במקום. כדומ"ץ בתקופה ההיא כיהן ר' חיים-זליג פולאק (נספה בתקופת השואה). ארגון ציוני ראשון בקניהיניצ'ה היתה המזרחי ולידה צעירי המזרחי ובנות המזרחי (נוסדו בשנות ה- 20). בבחירות לקונגרסים הציוניים הצביעו כל השוקלים לרשימת המזרחי (ב- 1927 - 20 קולות וב- 1935 - 290 קולות). גם בראש ועד הקהילה עמד נציג המזרחי. ב- 1923 הוקם בית-ספר עברי משלים (לא ידוע לנו משך זמן קיומו). ליד סניף המזרחי התקיימה ספריה ובה כ- 200 ספרים. כ- 20 מבני קניהיניצ'ה עלו לארץ-ישראל. על קורותיהם של יהודי קניהיניצ'ה בימי מלחמת-העולם השנייה, אין בידנו ידיעות, מחוץ לתאריך חיסולו של ישוב יהודי קטן זה. הקהילה חוסלה באפריל 1942. בפקודת השלטונות הנאציים נעקרו היהודים אל בוקאצ'ובצה הסמוכה, וגורל אוכלוסי המקום פקד גם אותם.