תרומות
קרילוב KRYLOW
ישוב עירוני בפולין
מחוז: לובלין
נפה: הרוביישוב
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
תולדות הקהילה:
ק' נזכרת לראשונה במחצית השנייה של המאה ה-16 כיישוב עירוני מבוצר בבעלותה של משפחת האצילים אוסטרורוג. מיקומה על הדרך הראשית סייע להתפתחותה הכלכלית. בק' התקיימו ימי שוק שבועיים ו-6 ירידים שנתיים. רבים מן התושבים התפרנסו מסנדלרות ומאריגת בדי צמר ופשתן. בשנת 1795, לאחר חלוקתה השלישית של פולין, נכללה ק' בתחום השלטון האוסטרי, ב-1807 צורפה לנסיכות ורשה ומ-1815 ועד למלחמת הועלם הראשונה נכללה בגבולות מלכות פולין הקונגרסאית. בעת ההיא היתה בבעלותו לל האציל אלכסנדר חשנובסקי. בשנת 1915 נכבשה ק' בידי הגרמנים, שהחזיקו בה עד לנסיגתם ב-1918.
יהודים תושבי ק' נזכרים לראשונה ב-1550. מקורות פרנסתם היו מסחר זעיר ומלאכה. בשנים 1823-1862 אסרו השלטונות הרוסיים על התיישבות יהודים בק' בגלל קרבתה לגבול האוסטרי. רק בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 החלה הקהילה לגדול, ולפני מלחמת העולם הראשונה כבר היו בה כמה מוסדות סעד וצדקה כגון "קופת גמילות חסדים" וחברת "ביקור חולים".
מבין רבני הקהילה ידועים לנו בשמותיהם ר' צבי לנדמן (בשנים 1880-1890), עבר לדרוהוביץ ר' ירחמיאל מרדכי ויינברג (משנת 1898 עד מלחמת העולם הראשונה); ור' אריה יהודה שניצר, שכיהן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
בימי מלחמת העולם הראשונה עזבו את ק' יהודים רבים בגלל קרבתה לחזית ועברו לערים גדולות באזור. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם שמרו יהודי ק' על מקורות פרנסתם המסורתיים - מסחר זעיר ומלאכה. בני הקהילה המשיכו לקיים אורח חיים דתי, אבל גם לתנועה הציונית היתה אז השפעה רבה בק'.
בסוף ספטמבר 1939 נכבשה ק' בידי הגרמנים. יהודים רבים נמלטו למזרח פולין, שהיתה תחת שלטון הסובייטים. הנותרים בק' רוכזו בגטו.
בקיץ 1942 חוסלה קהילת ק'. כל יהודי המקום גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ. רק יחירים שעלה בידם להימלט ליערות שרדו.