תרומות
קשיבצ'ה גורנה KRZYWCZE GORNE
עיירה בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: בורשצ'וב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 1,768
• יהודים בשנת 1941: כ- 362
• יהודים לאחר השואה: כ- 30-40
תולדות הקהילה:
קשיבצ'ה גורנה מורכבת מכפר ומעיירה באותו שם, שלא כקשיבצה דולנה הסמוכה, שאינה אלא כפר בלבד. בכפר קשיבצ'ה גורנה התגוררו בעיקר אוקראינים ומיעוטם פולנים, ואילו העיירה אוכלסה רובה ככולה יהודים. במחצית המאה ה- 18 היה כנראה בקשיבצ'ה גורנה ישוב יהודי ואולי אף סניף של קהילה, שכן באסיפת לאנצקרונה ב- 1751, בה הוחרמו הפראנקיסטים, השתתפו בין שאר נציגי הקהילות גם אנשי קרביטישן (קריווטש). לשיא אוכלוסין הגיע היישוב היהודי בקשיבצ'ה גורנה בשנות ה- 80 למאה ה- 19, ומאז החלה ירידתו בגין ההגירה לערים גדולות יותר ולארצות מעבר לים, וכן בגין התלאות שעברו על היישוב בעת הכיבוש הרוסי במלחמת-העולם הראשונה. בין שתי מלחמות-העולם התגוררו בקשיבצ'ה גורנה קרוב למאה משפחות יהודים. עיסוקם של רוב יהודי העיירה היה במסחר, ורבים מהם התפרנסו מן הירידים שהתקיימו במיילניצה ובבורשצ'וב. המסחר היה בבקר, סוסים, דגן וביצים. מספר משפחות עסקו בחקלאות, בין בעלי-המלאכה היהודים בלטו החייטים, הפרוונים והכובענים. לאמידים נחשבו בעיני אנשי המקום אך 4- 5 משפחות, וכמספר דומה של משפחות חיו על קצבה. בקשיבצ'ה גורנה כיהנו הרבנים ר' אריה-לייב ב"ר נפתלי-הירץ ברודא (נפטר ב- 1830) ור' שמעון-הירש וויינר (כיהן בשנים הראשונות למאה ה- 20 ולא ידוע משך זמן כהונתו). בתקופה שבין שתי המלחמות נוסדו בקשיבצ'ה גורנה ארגונים ציוניים: אחוה (ב- 1933), הנוער הציוני, (ב- 1932 ונתקיים עד למלחמת-העולם השנייה) וזמן-מה פעל גם קן בית"ר. ב- 1928 הוקם במקום בית-עם מתרומתו של אחד מיוצאי קשיבצ'ה גורנה בארצות-הברית. בבית-העם התרכזו הציונים ובו נעשו פעולות התרבות. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נמכרו בקשיבצ'ה גורנה 157 שקלים. הצבעתם של אלה היתה כלהלן. הציונים הכלליים - 114, המזרחי - 2, ורשימת ארץ- ישראל העובדת - 32. אין בידנו ידיעות על קורותיהם של יהודי קשיבצ'ה גורנה בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941). לאחר שפרצה המלחמה בין גרמניה וברית-המועצות נכנסו הגרמנים לקשיבצ'ה גורנה ב- 3.7.1941. עד לבואם של הגרמנים, כלומר בשלושת הימים שבהם לא היה שום שלטון, הגיעו אל העיירה איכרים אוקראינים והסתערו על רכושם של היהודים. עם בוא הגרמנים נמשך השוד, אלא שעכשיו השתתפה בו גם המשטרה האוקראינית שהוקמה. בפרעות הללו נהרג יהודי אחד. הנאצים פקדו להקים יודנראט, וכיושב-ראש לו נתמנה ברל רוזנבלאט, סוחר-קמח לשעבר. ידועים לנו עוד שני שמות של חברי היודנראט. יודל כהן ופישל וייסברג; האחרון איש אמיד לשעבר בעל מכוורת גדולה. בסתיו 1941 ציוותה המשטרה הגרמנית על כל משפחה יהודית לספק פועל אחד, צעיר וחזק, אם גבר או אשה. היודנראט ערך את הרישום. האנשים שולחו למחנה-העבודה בורקי-ויילקיה, ורק יחידים הצליחו לצאת משם כעבור זמן רב. היישוב היהודי הקטן של קשיבצ'ה גורנה, שנצטמצם אף יותר על-ידי שילוח זה למחנה-העבודה, הושמד בסמוך ל- 25.9.1942, או באוקטובר של אותה שנה. יהודי קשיבצ'ה גורנה נצטוו אז לעקור לאחד משלושת היישובים הגדולים יותר: מיילניצה, קורולובקה, או בורשצ'וב. הקהילות עצמן במיילניצה ובקורולובקה חוסלו כעבור זמן קצר - באוקטובר 1942 - וכל היהודים שבהם, אנשי המקום והפליטים, הועברו לגיטו בבורשצ'וב. פליטי קשיבצ'ה גורנה היו שותפים מעתה לגורל שאר היהודים בגיטו זה. על אף הפקודה לא עקרו חלק מיהודי קשיבצ'ה גורנה אל הערים הנ"ל, אלא התחבאו אצל נוצרים מכרים. לפי סיפורי עדים, היו בעיירה ובסביבה אוקראינים רבים, שליבם היה טוב על יהודים והיו נוטים לעזור להם. אולם השוטרים האוקראינים חיפשו בלי הרף את החבויים והרגו בהם. גם הפארטיזאנים האוקראינים הלאומנים היו מגלים מחבואים ביער, ורוצחים את היהודים המסתתרים בהם. יהודים צעירים מעטים מבין המתחבאים ביערות הסביבה הצליחו להשיג נשק, שעזר להם גם בהשגת מזון מן האיכרים. עדים מספרים על צעיר יהודי רב-כוח בשם יאשה מלמן. אביו יונס, סוחר סוסים מקשיבצ'ה גורנה נרצח בידי שוטרים אוקראינים. יאשה, הרג את צ. מאלוק, מפקד המיליציה המקומית, שנתפרסם באכזריותו כלפי היהודים, כנקמה על רצח אביו. אחרי זמן-מה נתפס יאשה ונרצח. כששיחרר הצבא הסובייטי את העיירה באביב 1944 היתה עדיין הסכנה מרחפת על היהודים, שכן הוסיפו אנשי קבוצות "באנדרה" לרצוח אותם. ואמנם זמן רב לא הירשו האיכרים ליהודים החבויים אצלם לצאת ממחבואיהם, והמתינו עד שיתבסס השלטון הסובייטי. כ- 30- 40 מתושבי קשיבצ'ה גורנה לפני המלחמה שרדו בחיים