מילוסנה MILOSNA

ישוב עירוני בפולין
מחוז: וארשה
נפה: וארשה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-792

·  יהודים בשנת 1941: כ-100 משפחות

·  יהודים לאחר השואה: יחידים שרדו

תולדות הקהילה:

מילוסנה שוכנת ליד תחנת הרכבת, במרחק של 20 ק"מ בערך מווארשה. היא מוקפת יערות ולכן שימשה מקום קיט לתושבי וארשה הסמוכה. עם התפתחותו של היישוב בשלהי המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 הגיעו למקום כמה משפחות יהודיות מאוקונייב, גרוכוב וממינסק מאזובייצקי. הם התרכזו בשכונה אחת מצפון לפסי הרכבת. פרנסתם של יהודי מילוסנה היתה על המסחר הזעיר והמלאכה והיו ביניהם חייטים, סנדלרים ונגרי בניין. לאחר שנעשתה מילוסנה למקום קיט החלו מקצת מיהודי מילוסנה לעסוק במתן שירותים לנופשים, בעיקר ליהודים מווארשה, שהיו מגיעים למקום בחודשי הקיץ. כמה וכמה יהודים עבדו במשרפת לבנים ובבית החרושת לאימומים (תבניות עץ לנעלים), שהיו בבעלות יהודים. במפעל לאימומים עבדו כ- 100 פועלים, יהודים ונוצרים. היישוב היה מסונף לקהילת אוקונייב. במילוסנה לא היה בית קברות והיהודים נאלצו לקבור את מתיהם באוקונייב. יהודי מילוסנה התפללו בבית תפילה מאולתר בביתו של אהרון ברג, מנכבדי היישוב. עם התבססות היישוב הוקם במקום בית מדרש. רבה האחרון של מילוסנה היה אליעזר רוזשאני (נספה בשואה). היהודים הקימו חברת "לינת הצדק" וכמו-כן פעלה במקום "קופת גמילות חסדים" שנתנה לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה הלוואות בלי ריבית. ההסתדרות הציונית היתה מיוצגת על-ידי סניפי ה"התאחדות", "המזרחי" והרוויזיוניסטים. במילוסנה פעלו גם קנים של נוער "גורדוניה", "השומר הדתי" ובית"ר; כל אחד מאלה התקיים במשך זמן מה. בבחירות לקונגרס הציוני ה- 21 השתתפו 38 בוחרים. מן המפלגות הלא-ציוניות פעל במילוסנה סניף של "אגודת ישראל" (משנת 1929); אחדים מבני הנוער היהודי השתייכו לתנועת הנוער הקומוניסטי הבלתי חוקית. ילדי ישראל למדו בשני חדרים מסורתיים והבנות בבית- הספר "בית יעקב" מיסודה של "אגודת ישראל". בית-הספר הזה הוקם בשנות השלושים הראשונות. ילדים רבים למדו בבית-הספר העממי הפולני שבמקום. במילוסנה פעלו ספרייה על שם י"ל פרץ ולידה חוג חובבים לדרמה. היחסים בין יהודי מילוסנה ושכניהם הפולניים היו תקינים בדרך כלל. רוב הפולנים שבמקום עבדו בתחנת הרכבת ובמשרדים הממשלתיים. שינוי לרעה הורגש בשנת 1937, כאשר החלו התפרצויות של בריונים נגד היהודים. פעם החביאו האנטישמים המקומיים פצצה ליד ביתו של אהרון ברג. החיילים הוזעקו והפצצה הורחקה מן המקום בעוד מועד. מילוסנה נכבשה בידי יחידות הצבא הגרמני ב- 16 בספטמבר 1939. עם כניסתם הוציאו הכובשים את הגברים, יהודים ופולנים, מבתיהם והריצו אותם לעבר הכפר מוראבייץ, המרוחק 8 ק"מ בערך מן העיירה. כעבור יומיים חזרו המגורשים לבתיהם. הגרמנים החרימו מידי היהודים סחורות ובזזו דברי ערך. בסוף שנת 1939 אולצו כל היהודים לענוד על זרועם סרט כחול. בראשית שנת 1940 יצאה גזרת "רובע מגורים ליהודים" (הגטו הפתוח). יהודי מילוסנה נדחסו למספר מצומצם של בתים, כ- 4 משפחות בכל בית קטן. בו בזמן מינו הגרמנים יודנראט שנאלץ לבצע את הוראותיהם. יום יום היו הגרמנים מוציאים אנשים לעבודות כפייה ביערות ובקסרקטינים. היו גם מקרים שעובדי הכפייה לא חזרו לבתיהם ועקבותיהם נעלמו. הקצבים היהודיים הצטיינו בהשגת דברי מזון בשביל יהודי הגטו ותוך- כדי סיכון חייהם היו משיגים אצל האיכרים בהמות ועופות, שחטו אותם וחילקו את הבשר לתושבי הגטו. בראשית שנת 1942 היו בגטו 550 יהודים בערך. בין אלה היו 32 משפחות של פליטים מלודז', קאליש ופאביאניצה. ב- 23 במארס 1942 חיסלו הגרמנים את הגטו במילוסנה. היהודים גורשו לגטו בווארשה. כמה מיהודי הגטו שגילו התנגדות לגירוש נורו במקום. גורלם של יהודי מילוסנה היה כגורל יהודי וארשה. הם ניספו בטרבלינקה. רק מספר קטן מיהודי מילוסנה ניצלו בעזרתם של פולנים שנתנו להם מקום מסתור.