ו' ניסן ה'תשפ"ב

לאבובה LABOWA

 

כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: נובי סונץ'
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה: 
•  בשנת 1941: כ-876
•  יהודים בשנת 1941: כ-221
 
תולדות הקהילה: 
כללי 
כפר לאבובה ואחוזת אצילים בשם זה שכנו במרחק כ- 16 ק"מ מנובי-סונץ'. במאה ה- 19 וה- 20 שימש הכפר מרכז מסחרי לסביבה. תושביו הנוצרים עסקו בחקלאות, ובעיקר כשכירים באחוזה, ואילו היהודים, רובם עסקו במסחר זעיר וברוכלות, ולאחדים מהם היוגם חלקות שדה וגינה. ב- 1880 היו בלאבובה 995 תושבים, מהם 250 יהודים. ב- 1921 היה מספר התושבים 876, מהם 221 יהודים. מן הנתונים המעטים שבידנו יוצא, שבמחצית השנייה של המאה ה- 19 היתה בלאבובה קהילה יהודית מאורגנת. ראשון רבני לאבובה ששמו ידוע לנו, היה ר' אריה-לייב בלוך. הוא כיהן במקום בשנות השבעים של המאה ה- 19 לערך (נפטר בקראקוב ב- 1884). אחריו כיהן, כמשוער, רבי אליהו הלוי הורוויץ, וממנו קיבל ר' שמואל-אהרון מילר. בשנים 1919- 1922 סייע לו ברבנות חתנו, ר' אבא ב"ר שאול ואקס, שהיה כנראה בעת ההיא סמוך לשולחנו. ר' שמואל-אהרון נספה בתקופת השואה ועמו בנו, ר' יואלמילר. משנכבש האזור על-ידי הגרמנים הוטלו על קהילה קטנה זו גזירות של עבודות-כפייה, הגבלות-תנועה וקנסות כספיים. שוטרים גרמנים התנכלו ליהודים וגזלו את רכושם. היהודים עבדו בתיקון כבישים וגשרים, וכן באחוזות חקלאיות בסביבה. בלאבובה הוקם יודנראט אשר טיפל בחלוקת עבודות- הכפייה בין בני הקהילה והושיט סעד לנזקקים. במאי 1941 הוכנסו ללאבובה כמה משפחות יהודיות, שנעקרו מיישוביהם באזור נובי סונץ'. היו אלה בעיקר יהודים שהתגוררו ביישובים בקרבת הגבול והשלטונות הגרמניים גירשו אותם משם. באותה תקופה החמיר מצבם של יהודי לאבובה, והיודנראט במקום יצר קשר עם מרכז י.ס.ס. בקראקוב, כדי לקבל סיוע מוגבר לנזקקים מבין הקהילה המקומית והעקורים. ב- 1941 רבו החטיפות למחנות-העבודה. נראה שיהודי לאבובה גורשו במחצית הראשונה של 1942 לגיטו נובי סונץ', שם רוכזו יהודים מכלהסביבה לקראת השילוחים למחנות-המוות