תרומות
חומסק CHOMSK
עיירה בפולין
נפה: דרוהיצ'ין
אזור: ווהלין ופוליסיה
נהר יסולדה
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-1,678
· יהודים בשנת 1941: כ-1,048
· יהודים לאחר השואה: כ-15
תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I
עד סוף המאה ה- 18 היתה חומסק בנפת פינסק, ווייבודיות בריסק. העיירה היתה אז רכושם של הנסיכים דולסקי, וישנייבייצקי ומן המאה ה- 18 - של האצילים לבית פוסלובסקי, שאחד מהם הקים בתחילת המאה ה- 19 בית- חרושת לבדים, שלתוצרתו יצאו מוניטין. כנראה שהיישוב היהודי במקום נוסד בתחילת המאה ה- 17, שכן בשנת שפ"ג (1623) חומסק כפופה לקהילת פינסק. בפנקס מדינת ליטא חומסק נזכרת פעמים רבות. בשנת 1628 התחייב הוועד לשלם לבית-כנסת בחומסק 24 שוק גרושים ליטאים, סכום נכבד באותם ימים. לא ברור אם מדובר בהחזרת חוב או בהשתתפות בבנייה. בשנים שצ"ט (1639) ות"ד (1644) נזכר חוב של 300 זהובים שהיתה קהילת חומסק חייבת. באלול ת"ז (1647) ירד סכום החוב ל- 207 זהובים, לאחר החזרת מאה זהובים. בשנת תמ"ד (1684) שוב נזכרת חומסק כחייבת למדינה 70 זהובים. בשנת ת"י (1650) הוטל על חומסק לשלם, יחד עם קהילות לאחוביץ' ודרוהיצ'ין, סכום של 34 שוק (2,000) גרושים ליטאיים. כעבור שנתיים התחייבו שלוש הקהילות לשלם 40 שוק (2,400) גרושים ליטאיים, וכעבור שלוש שנים, נוספות, בשנת תט"ו (1655), כנראה בגלל גזירות ת"ח ות"ט, ירד הסכום שהתחייבו לשלם חומסק, דרוהיצ'ין, פינסק וקלצק, ל- 23 שוק (1380) גרושים ליטאיים. חומסק שימשה מקום להתוועדויות רבות של ועד מדינת ליטא: בשנת תי"ב (1652) פעמיים, בטבת ובאדר, וכן באדר תכ"ז (1667), באב תל"ט (1673), באלול תמ"ז (1687), בראש-חודש אדר תנ"א (1691), ואסיפה קטנה - באדר תפ"א (1721). לפני שעמד הוועד להתכנס באלול תמ"ז הביעו בעלי המקום (ה"שררה") התנגדות לכך. על ראשי קהילת חומסק הוטל להסדיר את העניין בעזרת שתדלנות ושוחד ועל קהילת האם פינסק הוטל לכסות את ההוצאות שתהיינה מכך. במשך המאה ה- 19 לא גדלה אוכלוסיית חומסק, שכן היא היתה מרוחקת מדרכי התחבורה, היינו ממסילות-הברזל ומן הכבישים שנסללו במחצית השנייה של אותה מאה.
בין שתי מלחמות העולם התגוררו בחומסק קצת יותר מ- 1,000 יהודים. בעיקר התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. רובם היו חייטים, נגרים, נפחים וסנדלרים. יהודים רבים היו רוכלים או בעלי-מלאכה שסבבו כל ימות השבוע בכפרים. הפעילות הכלכלית הזאת נסתייעה בבנק עממי ובקופת גמ"ח. בעיירה היו בית-כנסת גדול, 3 בתי-מדרש ובית-תפילה חסידי, שני בתי-קברות וחברת לינת-צדק. רבה של חומסק באותה תקופה היה ר' אשר אנשל אטינגון. הוא נספה בשואה יחד עם בני עדתו. הפעילות הציבורית היתה עניפה. בחומסק היו סניפים של כל המפלגות; ציונים כלליים, רוויזיוניסטים, פועלי-ציון, ה"בונד", ה"מזרחי" ועוד. גם תנועות הנוער פעלו בה: "השומר הצעיר", "פרייהייט-דרור", גורדוניה, החלוץ ובית"ר. מלבד זאת פעלה במקום ספרייה והוקמה גם אגודת ספורט. בבחירות לשני הקונגרסים הציוניים האחרונים שנערכו לפני המלחמה הצביעו בחומסק כדלהלן: לקונגרס הכ' (1937) הצביעו עבור הציונים הכלליים 45; עבור המזרחי - 3; עבור רשימת ארץ-ישראל העובדת - 25. לקונגרס הכ"א (1939) הצביעו עבור הציונים הכלליים 20; עבור המזרחי - 3; עבור רשימת ארץ-ישראל העובדת - 99.
בתקופת השלטון הסווייטי ספטמבר( 1939 -יוני 1941) הוגלו 3 משפחות לפנים רוסיה. הן נשארו בחיים ולאחר המלחמה עלו לארץ-ישראל. בסוף יוני 1941 עזבו אנשי הממשל והצבא הסווייטיים בחשאי את העיירה. יהודי המקום לא ידעו זאת ולא ניסו לברוח. הגרמנים נכנסו, שדדו ואף ירו בכמה יהודים ונוצרים בתואנה שהם קומוניסטים. עד תחילת אוגוסט 1941 שרר בחומסק שקט יחסי. יהודי המקום אף לא נדרשו לשאת את אות ההכר היהודי המיוחד. ביום שישי, 1 באוגוסט 1941, הגיעה לעיירה יחידת אס"אס, תפסה 40 יהודים כבני-ערובה ותבעה שתוך שעתיים ישלמו היהודים כופר, שכלל 2 פרות לבשר, כמה מאות ק"ג סוכר, 150 ק"ג שבולת-שועל ועוד 1,500 רובל. קבוצת גברים נשלחה לבקעה שמאחורי בית-הקברות כדי לחפור בורות. לאחר גמר העבודה נורו כולם. בערב שבת, אור לט' באב תש"א (2 באוגוסט 1941), רוכזו יהודי חומסק והכפרים ניבקה, אולשבו וספורבו בבית-הכנסת הגדול שבעיירה. למחרת, בשבת, (2 באוגוסט) הובלו בקבוצות לבורות ונרצחו שם. על-פי עדותו של פולני ארגן הכומר הפרבוסלבי המקומי קבוצת מאמינים ואלה עסקו בתפיסת בורחים, גילו מתחבאים ומסרו אותם לידי הגרמנים. לאחר מכן בזזו אנשים אלה, בהסכמת הגרמנים, את הרכוש היהודי. כמה עשרות מיהודי חומסק שהועסקו בעבודה בדרוהיצ'ין הוחזרו כעבור שבועיים לעיירה ושוכנו בכמה בתים בקצה היישוב. בתחילת חודש אוקטובר 1941 הובאו למקום כמה מאות מיהודי שרשוב ושוכנו בגטו. מיד לאחר חג הפסח תש"ב (אמצע אפריל 1942) נרצחו כולם. מבני חומסק נשארו בחיים 15 איש: 2 שהיו בשורות הפרטיזנים הסווייטיים ו- 13 שחזרו מגלות בפנים רוסיה.