תרומות
פשירוב PSZYROW
כפר בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: צ'נסטוחובה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:
· יהודים בשנת 1941: 715
תולדות הקהילה:
פ' נוסדה במאה ה-14. בראשיתה היתה כפר פרטי של בני אצולה. בשנת 1369 הוענקו לה זכויות עיר, ואולם התחרות הקשה עם העיר הסמוכה מסטוב עיכבה את התפתחותה, ופ' נשארה יישוב חקלאי קטן. בשנת 1630 פקדה את פ' ואת האזור מגפה קשה, שעשתה שמות באוכלוסייתה. כעבור 26 שנה החריבוה השוודים בפלישתם לאזור. רק בשלהי המאה ה-18, כשפ' וסביבתה עברו לריבונות פרוסיה, החל בה תהליך של שיקום. בתקופת "נסיכות ורשה" (1807-1815) הסתעפה הפעילות הכלכלית בעיירה, ותהליך הצמיחה נמשך גם בתקופת מלכות פולין הקונגרסאית (מ-1815 עד מלחמת העולם הראשונה). בפ' נוסדו אז מלבנה, טחנת-קמח וכמה מפעלי תעשייה קטנים נוספים.
יהודים תושבי פ' נזכרים לראשונה בשלהי המאה ה-18. כמה שמות של יהודים הופיעו אז ברשימות המסים של תושבי העיירה, אבל נראה שמספרם היה קטן. במרוצת המאה ה-19 גדל היישוב היהודי המקומי ולקראת סופה היו היהודים כשליש מכלל האוכלוסייה.
כמו ברוב העיירות האחרות בפולין התפרנסו יהודי המקום בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה. רוב הסוחרים היהודים, בעלי דוכנים ורוכלים, מצאו את פרנסתם בעיקר בימי השוק השבועי וביריד השנתי המקומי, כסוחרים בתבואה, בצמר, במזון ובסחורות נוספות. יהודים אחדים עיבדו חלקות אדמה בקצה העיר. בשנת 1843 אף ניסה מ' וייסמן מפ' לייסד חווה חקלאית, שבה יעבדו יהודים מפ' והסביבה, אבל השלטונות לא ראו את הניסיון בעין יפה ווייסמן לא הוציא אל הפועל את תכניתו. רוב בעלי המלאכה היהודים בפ' היו חייטים, אך היו גם בעלי מקצועות אחרים. בתחילת המאה ה-20 הקימו יהודים בפ' מפעל לאריגה, אך כעבור זמן מה הוא נסגר והיהודים שהועסקו בו עברו לייצור ביתי.
בשנות ה-20 של המאה ה-19 התארגנו יהודי פ' לקהילה, בנו בית-כנסת וקידשו בית-עלמין. לקראת סוף המאה ה-19 נוסד בפ' תלמוד-תורה. במשך קרוב לשלושים שנה כיהן ברבנות פ' ר' יוסף ריכטר (נפטר ב-1856). לעת זקנתו סייע על ידו ר' שלמה אלטמן, שירש את הכהונה עם פטירתו. מבין הרבנים שכיהנו בפ' אחריו ידועים לנו בשמותיהם ר' יחזקאל ולטגרייט (בשנות ה-90 הראשונות), ר' מנחם מנדל לנדא (בשנים 1895-1898 ככל הנראה), ר' צבי הירש שילביץ (בשנים 1908-1927), ור' יצחק דוד פרזיסכר, שעבר אחר-כך לרבנות ז'לחוב ונספה בשואה.
ראוי לציין שהיהודים קראו לעיר "שפע-רב" (כדי להימנע מן השם "פשע-רב"). סבל רב סבלו יהודי פ' בימי מלחמת העולם הראשונה. רבים מהם עזבו את העיירה ומהם שלא חזרו עוד אליה. בתום המלחמה סייעו הג'וינט האמריקני ויוצאי הקהילה שהיגרו לארצות-הברית ליהודי המקום לשקם את עסקיהם. בשנת 1926 סייע הג'וינט להקים בעיירה "קופת גמילות חסדים", שפעלה בהיקף מצומצם מאוד. חרף המצוקה הכלכלית ניהלו יהודי פ' בשנות ה-20 וה-30 פעילות ציונית, פוליטית ודתית. הן "הציונים הכלליים" ו"המזרחי" הציוניות והן "אגודת ישראל" האורתודוקסית ייסדו במקום סניפים.
האנטישמיות הגוברת בפולין, בשנות ה-20 ובפרט בשנות ה-30, לא פסחה גם על פ'. מעשי בריונות ואלימות הלכו ונתרבו. בשנת 1933 ניסו איכרים מן הסביבה שבאו לפ' ביום השוק לפרוע ביהודים, אבל המשטרה התערבה והשיבה את הסדר על כנו. בשנת 1937 פרצו צעירים אנטישמים לבתי יהודים והיכו יהורים שיצאו לרחובות. לאחר האירוע הועמד לדין, נוסף על המתפרעים, גם יהודי שהתגונן מפני התוקפים.
ערב המלחמה, ב-1 בספטמבר 1939, היו בפ' 715 יהודים. בסוף 1939 ובתחילת 1940 הצטרפו אליהם כמה עשרות פליטים, ובמרס 0491 גדל מספר היהודים במקום ל-800 בערך.
בתקופה הראשונה לכיבוש עצרו הגרמנים כמה יהודים מקומיים ושלחו אותם לכלא בי'נסטיחיבה, באיום שאם יהיו בעיירה גילויי התנגדות לגרמנים או אי-סדרים כלשהם יוצאו להורג כבני ערובה. לאחר השתדלויות מרובות של בני משפחותיהם שוחררו אחדים מהם כעבור זמן מה ושבו לבתיהם, במצב גופני ונפשי קשה, לאחר שעונו בכלא.
גם בפ', כבמקומות אחרים בפולין, בזזו הגרמנים כבר בשבועות הראשונים לכיבוש את רכושם של היהודים, החרימו את חנויותיהם ועסקיהם ורדפו אותם בדרכים אחרות. ב-1940 הוקם בפ' מחנה עבודה ורבים מן הגברים היהודים בני המקום הוחזקו בו, יחד עם יהודים מצ'נסטוחובה, מללוב וממקומות אחרים. עובדי המחנה הועסקו בעבודות טיוב קרקע לצורכי חקלאות.
ב-18 בספטמבר 1942 גורשו כל יהודי פ' לקונייצפול, ויחד עם יהודים מאולשטין, מינוב, מללוב וממקומות נוספים שולחו משם ב-7 באוקטובר 1942 למחנה השמדה טרבלינקה.