קאמיינצ'יק KAMIENCZYK

עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: ראדזימין
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,205

·  יהודים בשנת 1941: כ-124

תולדות הקהילה:
 

קאמיינצ'יק הוקמה כעיר בבעלות הפרטית של בני האצולה במאה ה- 15 ונקראה אז בשם קמיניץ. בשנת 1428 הוענק לה מעמד של עיר וניתנה לה הרשות לקיים יום שוק שבועי וירידים שנתיים. קאמיינצ'יק נפגעה קשה מדליקות שפרצו בה בתחילת המאה ה- 17 ואשר כילו בתים רבים. העיר נהרסה כמעט כליל בעת מלחמות השוודים, בשנים 1650- 1655, ושוקמה מעט לקראת סוף המאה ה- 17. בשנת 1777 כבר נמנו בה 78 בתים. לאחר המרד הפולני של שנת 1863 נשלל מקאמיינצ'יק המעמד של עיר. הידיעות על היהודים בקאמיינצ'יק מועטות ביותר. כנראה שישבו שם במאות ה- 16 וה- 17 משפחות יהודים ספורות. יש לשער שבעלי העיר העניקו לעירוניים פריווילגיה לפיה נאסר על היהודים להשתקע במקום. אולם במאות ה- 17 וה- 18 היו יהודים שעקפו את האיסור והשתקעו בקאמיינצ'יק. קרוב לוודאי שהיו אלה חוכרים ופונדקאים ששירתו את בעלי העיר. במאה ה- 19 התקיים בקאמיינצ'יק יישוב יהודי קטן, כפרי למעשה. פרנסתם של היהודים תושבי קאמיינצ'יק היתה על המסחר הזעיר, הרוכלות והמלאכה. מספר משפחות התקיימו מחקלאות. מן הנתונים המעטים המצויים על הקהילה המאורגנת בקאמיינצ'יק ידוע, שהיה בה בית כנסת ושנעשה בה ניסיון מוצלח, כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, להקים בית-ספר עברי משלים בן 4 כיתות. ייתכן שלא היה בכוחה של הקהילה להחזיק רב משלה והיא העסיקה שוחט בלבד והלה עסק גם בענייני כף וקדרה. בשנות מלחמת העולם הראשונה נותרו כמה משפחות בלא מקור פרנסה. בגמר המלחמה נתמכו יהודי קאמיינצ'יק בידי הג'וינט. (במקום הוקם ועד עזרה ולידו קופת גמילות חסדים הוקמה בשנת 1930). קופה זו פעלה רק 3 שנים ובשנת 1933 חדלה להתקיים. הפעילות הציבורית החלה בקאמיינצ'יק לאחר שנסתיימה מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שבין שתי המלחמות התקיימו בקאמיינצ'יק סניפים של ארגונים ציוניים ושל ארגוני הנוער. במקום פעל גם סניף של "אגודת ישראל", אולם בגלל מיעוט היהודים במקום וחוסר אמצעים נבצר מן הארגונים האלה לפתח פעילות נרחבת. בשנות ה- 30 גברו הקשיים הכלכליים של יהודי קאמיינצ'יק. מספר מחוסרי העבודה גדל ורבו הנזקקים לתמיכה ולסעד. היהודים הרוכלים בכפרים הסתכנו בעיסוקם. בשנת 1937 פרצו מהומות נגד היהודים; העילה להן היתה סכסוך אישי בין מוכר יהודי לקונה כפרי. רק בהתערבותה של המשטרה הושם קץ להתנגשויות. העיירה נכבשה בידי הגרמנים בספטמבר 1939. כבר בימים הראשונים לכיבוש הוציאו הגרמנים 9 יהודים מתושבי המקום ליער הסמוך לעיירה ורצחו אותם. הנרצחים נקברו לאחר מכן בידי הקהילה ביאדוב הסמוכה. ייתכן שהיישוב היהודי חדל להתקיים בסתיו 1941. אין בידינו פרטים על חיסולו.