קובילין KOBYLIN

עיר בפולין
מחוז: פוזנן
נפה: קרוטושין
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,000

·  יהודים בשנת 1941: כ-30

תולדות הקהילה:
 

קי מוזכרת לראשונה בשנת 1289 כיישוב כפרי בבעלותם של בני אצולה. בשנת 1303 קיבלה מעמד של עיר. במסמכי הכנסייה כונתה ק' "ונציה החדשה". בשנת 1458 העמידה העיר לרשות מלך פולין 10 חיילים על ציודם. בתחילת המאה ה-15 נענה המלך ולדיסלאב יאגלו לבקשתו של בעלי העיר מ' וז'ביטש, שהיה גם פקיד המלך (הוויבודה של קליש) והעניק לו פריווילגיה לנהל את העיר על בסיס החוקה המגדבורגית. במרוצת המאה ה-16 התפתחה העיר; הופיעו בה בעלי מלאכה ועם הזמן הגיע מספרם ל-46. בתחילת המאה ה-17 התיישבו בק' גרמנים וצ'כים שגורשו ממולדתם. התושבים החדשים הרחיבו את העיר בבניית פרוור חדש וגדול, שכונה העיר החדשה. בשנת 1650 מנתה העיר 3,000 תושבים. בשנת 1655 נכבשה בידי השוודים וניזוקה קשה. בתחילת המאה ה-8ו החלו תושבי העיר בשיקומה, אבל עוד בטרם עלה בידם הדבר פרצה מלחמת הצפון ומלאכת השיקום נפסקה. אחרי המלחמות האלה נותרו בק' רק 1,500 תושבים. במסגרת החלוקה השנייה של פולין ב-1793 צורפה העיר לפרוסיה. בעת ההיא התפרנסו תושבי העיר בעיקר ממלאכה ובפרט מאריגת בדי פשתן וייצור בדים למיניהם אך גם ממקצועות כמו חייטות, סנדלרות, פרוונות, עיבוד עורות וקצבות. בשנים 1807- 1815 נכללה ק' בגבולותיה של "נסיכות ורשה", ואחרי חוזה וינה (ב-5נ8נ) חזרה לריבונות פרוסיה, בשנת 1816 חוברה ק' למסילת-הברזל שקישרה אותה עם תרוטושין ועם לשנו, אבל למרות זאת היתה התפתחותה איטית בהשוואה לערים אחרות באזור.אחרי מלחמת העולם הראשונה הוחזרה ק' לריבונותה של מדינת פולין. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הוקמו בעיר כמה מפעלים חדשים ובתי-המלאכה הורחבו.
בספטמבר 1939 נכבשה ק' בידי הגרמנים, שנהגו בתושביה באכזריות רבה. רוב הפולנים בני המקום שולחו למחנות עבודה בתחומי הגנרל-גוברנמן ובמקומות אחרים. על ראשית ההתיישבות היהודית בק' אין בידינו מידע. רק ב-1827 נזכרים לראשונה יהודים תושבי המקום, שהתפרנסו ברובם ממסחר זעיר וממלאכה. באותה שנה כבר היתה במקום קהילה מאורגנת, שהתפתחה בקצב מהיר. לקהילה היה אז בית-כנסת מעץ, ומעט מאוחר יותר נזכר גם בית-ספר יסודי יהודי. באמצע המאה לערך עלה בית-הכנסת הראשון באש. בשנת 1850 הסתיימה בנייתו של בית-כנסת חדש ועד אז, במשך שמונה שנים, התקיימה התפילה בציבור בבתים פרטיים. חנוכת בית- הכנסת החדש היתה חגיגה גדולה. רב הקהילה דאז, ד"ר גזוך, כיהן בתפקידו במשך שנים רבות. ב-1876 עלה על כס הרבנות בק' ד"ר ס' בלוך, רב משכיל שפרסם מחקרים ומאמרים רבים במדעי היהדות.
ב-1859 הודיעו הרשויות לקהילה שבניין בית-ספר היהודי אינו מתאים לייעודו וגם הציוד והמורים אינם עומדים בדרישות. הממשלה הקציבה 200 טאלר לבניית בניין חדש לבית-הספר ולציודו כמענק והוסיפה גם הלוואה בסך 700 טאלר.
אחרי אמצע המאה ה-19 התבססו יהודי ק' ומהם שאף התעשרו. הפעילות הציבורית בקהילה היתה ערה. בעת ההיא נוסדו החברות "ביקור חולים" ו"מלביש ערומים", נערכו מגביות ונאספו תרומות למען היישוב הישן בארץ- ישראל, ועוד. ב-1938 נוסד בק' סניף ציוני והצטרפו אליו רבים, בעיקר מקרב הצעירים והמשכילים.
ב-1909 נותרה הקהילה ללא רב, וגם חזן ושוחט לא היה בה. עוד בשנה ההיא הובא לק' חזן מסווז'נדז וע"ע), ר' בורנשטיין, שהיה גם שוחט מוסמך ובקיא בתורה. לצד תפקידי החזן והשוחט הוא שימש גם פוסק בענייני כשרות ובנושאים נוספים.
עם פרוץ מלחמת העועם הראשונה התגייסו רבים מבני הקהילה לצבא הגרמני. שלושה מהם נפלו בקרבות. בשנת 1917, כשהמלחמה עדיין היתה בעיצומה, תרמו יהודי ק' סכום כסף נכבד להקמת בית-החולים "שערי צדק" בירושלים.
בתןם המלחמה, כשק' הוחזרה לפולין, עזבוה רובהיהודים ועברו לברלין, לברסלאו ולערים גדולות אחרות בגרמניה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בק' רק 30 יהודים. הגרמנים, שכבשו את העיר בספטמבר ,1939 גזלו מהם את רכושם ובנובמבר 1939 שילחו אותם למחנה מעבר ומשם - לאזור הגנרל-גוברנמן.