תרומות
אוסטרוב מאזובייצקה OSTROW MAZOWIECKA
קהילה בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: אוסטרוב מאזובייצקה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-13,425
• יהודים בשנת 1941: כ-6,812
תולדות הקהילה:
בעת מלחה"ע ה - I
שם היישוב אוסטרוב מאזובייצקה מוזכר לראשונה במאה ה- 14. המקום היה אז בבעלותם של נסיכי מאזוביה. מקומה של אוסטרוב מאזובייצקה על אם הדרך השפיע במידה רבה על התפתחותה למרכז מסחרי לסביבה החקלאית. בשנת 1410 העניק הנסיך בולסלאב הרביעי לאוסטרוב מאזובייצקה מעמד של עיר. במקום התקיימו ימי שוק וירידים שנתיים. הזכויות אושרו שנית בידי הנסיכה אנה. לאחר סיפוחה של מאזוביה לממלכת פולין, בסוף המאה ה- 15, היתה אוסטרוב מאזובייצקה מקום מושבו של הסטארוסטה, הוא מושל הנפה מטעם המלך. לאחר חלוקתה השלישית של פולין, בשנת 1795, נפלה אוסטרוב מאזובייצקה בחלקה של פרוסיה. משנת 1815 עד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין הקונגרסאית. בשנת 1915 נכבשה העיר בידי יחידות הצבא הגרמני, ששהו בה עד שנסוגו בשנת 1918. אין בידינו ידיעות על תחילת היישוב היהודי באוסטרוב מאזובייצקה. עד אמצע המאה ה- 18 עמד בתוקפו האיסור על מגורי יהודים במקום והוא התקיים גם בתקופת מלכות פולין. אולם כמה משפחות יהודיות ידעו לעקוף את האיסור. לפי נתונים חלקיים של שלטונות העיר היו באוסטרוב מאזובייצקה בשנת 1792 130 בתים; רק 15 מהם היו בבעלות יהודית. בין המתיישבים הראשונים באוסטרוב מאזובייצקה היו כמה משפחות של יוצאי ווהלין ומקהילות אחרות במזרח פולין. למרות ההגבלות הלך היישוב היהודי במקום וגדל עם התפתחותה של העיירה. לאחר שנת 1862, כאשר בוטלו ההגבלות על מגורי יהודים במלכות פולין, הותר להם לרכוש נכסי דלא-ניידי גם באוסטרוב מאזובייצקה ומשום כך הלך וגדל מספרם במקום. רוב היהודים באוסטרוב מאזובייצקה התפרנסו ממסחר זעיר, מרוכלות וממלאכה; אחדים מהם עסקו בסחר עצים ותבואה. מסוף המאה ה- 19 ידועים בסביבה שני בעלי אחוזות יהודיים: א' ברומברג (בכפר קומורובו) ומ' אדלמאן (בכפר דאנילובקה). באותן שנים הקימו יהודים כמה מפעלים זעירים באוסטרוב מאזובייצקה: מבשלת בירה, טחנת קמח, בית חרושת לייצור חומץ, בית חרושת לייצור סוכריות ושתי מנסרות. במפעלים אלה עבדו כ- 100 פועלים יהודיים. קבלנים יהודיים סיפקו ליחידות הצבא הרוסי שחנו בסביבה מצרכים וחומרי בניין. מתוך 133 בעלי מלאכה שהיו באוסטרוב מאזובייצקה בשנת 1892 היו 55 יהודים; מתוך 97 בתי המלאכה שהיו בעיר באותה שנה היו 38 בבעלות יהודית. בין בעלי המלאכה היהודיים היו 13 חייטים, 4 כובענים, 3 רצענים, 3 נגרי בניין, 3 נפחים, 3 שענים, 2 מסגרים-פחחים, סנדלר אחד, נגר רהיטים אחד, בנאי אחד, אופה אחד וכורך ספרים אחד. מלבדם היו במקום גם בעלי עגלה, סבלים ופועלים שכירי יום. יש להזכיר משפחה של כלי-זמרים, שנגינתם היתה מבוקשת גם בעיירות שבסביבה. כאמור היתה ההתיישבות היהודית באוסטרוב מאזובייצקה בתקופה הראשונה "בלתי חוקית" ולמעשה לא היו במקום מוסדות קהילתיים רשמיים ונבחרים. העשירים מבין יהודי העיירה היו פרנסי הקהילה והם היו גם גבאי "החברה קדישא" שהוקמה במקום. בין הרבנים הראשונים שכיהנו באוסטרוב מאזובייצקה נזכר הרב מקויעל (קולו שליד קאליש), אלא ששמו לא נשתמר. במאה ה- 19 כיהנו באוסטרוב מאזובייצקה הרב פייבל סוקולקר והרב יהודא יודל מברוק, שהיה מחסידי גור. הרבנים, כמו תושבי אוסטרוב מאזובייצקה עצמה, היו בחלקם חסידים ובחלקם מתנגדים. בקהילה עצמה התנהל מאבק בין שני הזרמים, אך ברוב המקרים גדולתו בתורה של המועמד היא שהכריעה. בבחירות לרב הקהילה שנערכו בשנות השמונים של המאה ה- 19 גברה השפעתם של החסידים בקהילה. בנוסף לבית המדרש הוקמו במקום שטיבלאך של חסידי גור, אלכסנדר, סטריקוב, וורקה, אמשינוב וסוקולוב. בשנים 1883- 1886 ישב על כס הרבנות ר' דוד שלמה מרגליות בעל החיבור "חידושי מהרשד"ם". אבל הוא נאלץ לעזוב את אוסטרוב מאזובייצקה מפני שהחסידים התנגדו למינויו. בערך חצי שנה כיהן במקומו ר' גרשון חנוך ליינר, הידוע כאדמו"ר מראדזין. בשנת 1887 יצא ר' גרשון חנוך ליינר לאיטליה בחיפושיו אחר החילזון כדי להפיק ממנו את צבע התכלת בשביל הפתיל השזור בציציות. באותה שנה החריפו המריבות בין החסידים למתנגדים. במשך זמן קצר כיהן באוסטרוב מאזובייצקה ר' שמעון דב אנוליק. אחרי חיפושים מרובים נמצא רב שהיה מוסכם על שני הזרמים, הוא ר' יהודה לייב גורדין, שנתפרסם בספריו "מהי החסידות" (1903) ו"מהו התלמוד" (את שני החיבורים כתב בשפה הרוסית לפי בקשת השלטונות). ספרו של ר' יהודה לייב גורדין על התלמוד שימש את הסניגוריה במשפט בייליס, שנערך בקייב בשנת 1913, על מנת להפריך את עלילת הדם. אמנם ר' יהודה לייב לא נתמנה בידי החסידים, אך כאוהב ישראל ידע להגן על התנועה מרדיפות והלשנות מבפנים ומבחוץ. הוא נודע גם בחיבוריו "דברי יהודה" ו"תשובות יהודה" (שו"ת בהלכה). הוא כיהן באוסטרוב מאזובייצקה במשך שבע שנים בערך ואחרי שנסתיימה מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית ונפטר בשיקאגו בשנת 1925. רבים מבני משפחתו עלו לארץ-ישראל. נכדו (בן ובת) היה דוד רזיאל, ששימש מפקד האצ"ל בארץ-ישראל. עם דייני הקהילה נמנה באותן שנים ר' אברהם פרנקל (נפטרבשנת 1915). במשך 13 שנה בערך שימש בתפקיד אב"ד באוסטרוב מאזובייצקה ר' יוסף קאליש מאמשינוב. בשנת 1918, לאחר פטירת אביו, האדמו"ר מאמשינוב, ר' מנחם, עבר ר' יוסף למשצ'ונוב (אמשינוב) כדי למלא את מקום אביו. הוא נפטר בשנת 1936. שנים מספר כיהן בקהילה חסיד גור ר' מאיר דן פלוצקי, ממייסדי "אגודת ישראל". הוא ידוע בחיבוריו "חמדת ישראל" ו"כלי חמדה". בשנת 1927 הוא עזב את משרת הרבנות באוסטרוב מאזובייצקה, עבר לווארשה וכיהן שם כראש "ישיבת מתיבתא"( נפטר בשנת 1928). רבה האחרון של אוסטרוב מאזובייצקה היה ר' יעקב שרגא זינגר. באותה עת כיהנו בחבר הרבנים גם ר' יוסף צינוביץ ור' ישראל נתן פלוצקי. כולם נספו בשואה. מבין הדיינים ששירתו את הקהילה ידועים לנו מאותה תקופה ר' בנציון רבינוביץ (נפטר בשנת 1926), ר' אברהם פצ'ינר, ר' יצחק דוד שולביץ ור' חיים יוסף אזשרוב. בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה גילתה הקהילה פעילות ניכרת בתחום החברה. בעיר הוקמו חברות סעד ועזרה הדדית, כגון "ביקור חולים" (נוסדה בשנת 1887), שדאגה לחולים מחוסרי יכולת (החברה היתה ידועה בשנים מאוחרות יותר בשם "לינת "קדצה); "הכנסת אורחים", שדאגה לעניים ולנוודים (אחד ממייסדיה היה האדמו"ר ר' גרשון חנוך ליינר מראדזין). באותן שנים הוקמה באוסטרוב מאזובייצקה "קופת חיסכון" שנתנה הלוואות לחבריה וגם לנזקקים אחרים. בין מייסדי הקופה היה הד"ר ראובן קלאטשקו, שאף תרם לה מכספו. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה למדו רוב ילדי ישראל בחדרים המסורתיים וב"תלמוד תורה" שהוקם בשנת 1887 ונתמך בידי הקהילה. בני הנוער המבוגרים יותר למדו בישיבה שפעלה ליד בית המדרש הישן שבעיר. כמה ילדים למדו בבית-הספר העירוני לילדי ישראל( נוסדבשנת 1908). רבים מבני הנוער היו מעורבים באותה תקופה בפעילות תרבותית עניפה. ביוזמתה של חברת "בילדונג" הוקמה באוסטרוב מאזובייצקה ספרייה שהיו בה כמה מאות ספרים. סימנים ראשונים למעורבותם הפוליטית של יהודי אוסטרוב מאזובייצקה יש לראות בהשתתפות כמה מהם במרד הפולני של שנת 1863. עמם נמנים הרשקו פריידה (נידון בידי השלטונות ל- 12 שנים מאסר עם עבודת פרך) וברקו מוזיקאנט, שמת מפצעיו לאחר שז'אנדארמים הצליפו בו בשוטים. בראשית המאה ה- 20 רכשה לעצמה תנועת ה"בונד" השפעה ניכרת בציבור הפועלים ובעלי המלאכה. סניף "הבונד" הוקם באוסטרוב מאזובייצקה בשנת 1911. בשנות מלחמת העולם הראשונה האשימו, כבשאר המקומות, שלטונות הצבא הרוסי את היהודים במתן סיוע לגרמנים. רבים מיהודי אוסטרוב מאזובייצקה נאלצו לעזוב את בתיהם והיו גם כאלה שהוגלו לפנים רוסיה. אוסטרוב מאזובייצקה נכבשה בידי הגרמנים בקיץ 1915. הגרמנים הטילו על תושבי העיר מסים כבדים והחרימו רכוש ועקב כך הורגש מחסור במצרכי מזון. הרעב גרם מחלות ומגיפה (בשנת 1915). לעומת זאת קיבלו תנופה בשנות המלחמה חיי החברה. הוקם "ועד לעזרה" שדאג להספקת ארוחות חמות לילדים, והמפלגות וארגוני הציבור חידשו את פעולתם. בשנת 1915 הוקם באוסטרוב מאזובייצקה מועדון של פועלים ובעלי מלאכה; כמו-כן הוקם בעת ההיא מועדון התעמלות לבני נוער בשם "מכבי". חידושה של פולין העצמאית בסוף 1918 לא שם קץ לסבלם של היהודים. בעת המלחמה בין פולין לרוסיה הסובייטית, בשנת 1920, החזיק הצבא האדום בעיר במשך שבועיים. לאחר שנסוג הצבא האדום האשימו שלטונות הצבא הפולני את יהודי אוסטרוב מאזובייצקה במתן סיוע לבולשוויקים. החיילים מיחידות הגנראל האלר החלו להתעלל ביהודים. היו גם מקרים של שוד ואונס. השלטונות האשימו את הצעיר משה זלאטובסקי בתעמולה למען הבולשוויקים והוציאו אותו להורג.
סגור
בין שתי המלחמות
עם גמר המלחמה ניגשו יהודי אוסטרוב מאזובייצקה לשקם את בתי המסחר והמלאכה שלהם. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו רוב יהודי העיר להתפרנס ממסחר זעיר וממלאכה. תעשיינים וסוחרים גדולים רבים לא היו במקום; הרוב הגדול התפרנסו בדוחק. בגלל המצב הכלכלי היגרו רבים, ובמיוחד בני הנוער, לארצות שמעבר לים. בתקופה זו הסתעפה רשת הארגונים והמוסדות לסיוע הכלכלי ולעזרה הדדית של יהודי אוסטרוב מאזובייצקה. בעלי המלאכה התארגנו ב"איגוד מקצועי מאוחד" שהיו בו מחלקות לפי ענפי העיסוק. רבים מחברי האיגוד תמכו במפלגת "פועלי ציון". באותן שנים הוקמה ביוזמת סניף "פועלי ציון-צ.ס." שבמקום "קופת גמילות חסדים", שנתנה לחבריה הלוואות בריבית מינימלית. "קופת גמילות חסדים הכללית", שהוקמה בשנת 1928, נתנה גם היא הלוואות - בעיקר לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה. בין השנים 1929- 1930 ניתנו 3,670 הלוואות ללא ריבית בסכום כולל של 287,000 זלוטי. בשנים 1924- 1928 פעל באוסטרוב מאזובייצקה "בנק הסוחרים ובעלי המלאכה". במשך זמן קצר פעל במקום "בנק קואופרטיבי" מיסודה של "אגודת ישראל" (נוסד בשנת 1930). הבנקים האלה נסגרו בשנות המשבר הכלכלי של 1929- 1930. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התקיימו באוסטרוב מאזובייצקה סניפים של כמעט כל המפלגות היהודיות שפעלו באותו זמן בפולין. ההסתדרות הציונית היתה מיוצגת על זרמיה הרבים: "ציונים כלליים", "פועלי ציון-צ.ס.", "המזרחי" (משנת 1919), "החלוץ"( משנת 1923) והרוויזיוניסטים. בתקופה ההיא התארגנו במקום גם קנים של תנועות הנוער: "השומר הלאומי" (בשנת 1928), שהיה מאוחר יותר ל"הנוער הציוני", "השומר הצעיר", "פרייהייט" (דרור) ובית"ר. בשנים 1932- 1934 הוקם באוסטרוב מאזובייצקה מרכז הכשרה של "החלוץ הכלל-ציוני" והצטרפו אליו 30 חברים. בעיר פעל גם סניף של תנועת הנשים הציוניות "ויצו". בין המפלגות הלא-ציוניות פעל באוסטרוב מאזובייצקה סניף של "אגודת ישראל", שהתבסס בעיקר על השטיבלאך שבעיר ועל "בנות אגודת ישראל". כאמור, משנת 1911 המשיך לפעול סניף של ה"בונד" ושל הנוער הבונדאי "צוקונפט". בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פעלו כמה יהודים במסגרת המפלגה הקומוניסטית ותנועת הנוער הקומוניסטית. בקרב מרבית יהודי אוסטרוב מאזובייצקה שלט ההווי המסורתי-דתי. בבחירות שהתקיימו בשנת 1924 למועצת הקהילה, שהיתה מורכבת מ- 12 חברים, קיבלה "אגודת ישראל" 7 מנדטים, רשימת "הציונים" ו"המזרחי" - 2 מנדטים ורשימת בעלי המלאכה - 3 מנדטים. "אגודת ישראל" שמרה על הרוב שלה במועצת הקהילה עד השנים האחרונות לקיומה של הקהילה. בבחירות למועצת הקהילה בשנת 1936 קיבלה "רשימת הדתיים המאוחדת" 6 מנדטים, "המזרחי" - 2 מנדטים, דתיים בלתי מפלגתיים - מנדט אחד, "פועלי ציון" - מנדט אחד, הרוויזיוניסטים - מנדט אחד, וה"בונד" - מנדט אחד. בבחירות הראשונות למועצת העיר( לאחר מלחמת העולם הראשונה), שנערכו בשנת 1927, קיבלו יהודי אוסטרוב מאזובייצקה 10 מתוך 24 מנדטים. בבחירות למועצת העיר שהתקיימו במאי 1939 נבחרו רק 3 יהודים מתוך 24 חברי המועצה (2 ציונים, ואחד בלתי מפלגתי). באותה שנה הגיע שיעור היהודים ל- 40 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם גילו יהודי אוסטרוב מאזובייצקה פעילות עניפה בתחום החינוך. בנוסף לחדרים המסורתיים ול"תלמוד תורה", שלמדו בהם 200 תלמידים בערך, פעלו בעיר בית-ספר עממי וגן ילדים מיסודה של "תרבות" שלמדו בהם 160 תלמידים בערך, בית-ספר "יבנה"( נוסד בשנת 1934), בית-ספר "יסודי התורה" ו"בית יעקב" של "אגודת ישראל" וכן בית-ספר מיסודה של ציש"א, שבו היתה היידיש שפת ההוראה. עשרות נערים מבני הקהילה וגם מערים אחרות למדו בישיבת "בית יוסף" (מתנועת המוסר). הישיבה עברה לאוסטרוב מאזובייצקה מרוסיה הסובייטית בשנת 1922. בין מייסדי הישיבה היו הרבנים יואל קליינרמן, אהרון אנולניק ומאיר סגל. ר' מאיר סגל עלה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה לארץ-ישראל. מאות תלמידים יהודיים, ובמיוחד בנות, למדו בבית-הספר העירוני לילדי ישראל (שאבאסובקה) ורק מספר קטן למדו בגימנסיה הפולנית שבמקום. בעיר פעלו ספרייה מטעם תנועת "בילדונג" וספרייה מיסודה של "תרבות". כמו-כן הוקם כאן "בית עם", ששימש מקום מפגש לחברי המפלגות והתקיימו בו גם חוגים לספרות ולדרמה, הרצאות ונשפים ספרותיים. באוסטרוב מאזובייצקה פעלו מועדון ספורט בשם "הפועל" וקבוצת כדורגל בשם "אחדות" - ליד סניף בית"ר. בשנת 1934 נעשו שני ניסיונות להוציא לאור כתב-עת ביידיש, אחד בשם "אוסטרווער טריבונע" ואחד בשם "אוסטרווער לעבן". אבל הופיעו מהם רק כמה גיליונות. האנטישמיות שגברה בסביבה בשנות השלושים נתנה את אותותיה גם באוסטרוב מאזובייצקה. החרם הכלכלי שהכריזו האנטישמים על המסחר והמלאכה היהודיים הכביד על יהודי אוסטרוב מאזובייצקה ועקב זאת הלך וגדל מספר הנזקקים לסעד מן הקופה הציבורית. בשנת 1937 היו כמה מקרים של התנפלויות בריונים על סוחרים בשוק. יש לציין, שהפועלים הפולניים שהיו במקום הגנו על היהודים.
סגור
במלחה"ע ה - II
ב- 5 בספטמבר 1939 הפציצו מטוסים גרמניים את אוסטרוב מאזובייצקה והיו הרוגים ופצועים מבין תושבי העיר. ביניהם היו גם יהודים. ב- 8 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לאוסטרוב מאזובייצקה. באותו יום רצחו הכובשים 15 יהודים. בעת ההלוויה התעללו הגרמנים במלווים. בסוף ספטמבר 1939 החלו הגרמנים בביזה ובהחרמת רכוש יהודי. הכובשים דרשו מן היהודים לספק להם דברי מאכל, כלי בית ועוד. באותה עת החלו גם בחטיפות ובשילוח יהודים לעבודות כפייה מחוץ לעיר. בנובמבר 1939 פרצה במקום שריפה. הגרמנים האשימו את היהודים בהצתה ובערך 400 יהודים נורו למוות. לאור המצב החלו יהודי אוסטרוב מאזובייצקה לעזוב את בתיהם. רובם ברחו לאזורים שבמזרח פולין שהיו בשליטת הסובייטים ורק כמה מאות הגיעו לווארשה. בסוף אפריל 1940 לא נשארו עוד יהודים במקום. רוב יהודי אוסטרוב מאזובייצקה התרכזו באותה שנה בערים סלונים וסטולין שבמזרח פולין. בקיץ 1941 ובמהלך שנת 1942, לאחר שכבשו הגרמנים את האיזור, נספו גם יהודי אוסטרוב מאזובייצקה שנמלטו לכאן.
קישור לעיריה המקומית
http://www.gminaostrowmaz.home.pl/