ה' ניסן ה'תשפ"ב

אושיאקוב OSIAKOW

ישוב חרושתי בפולין
מחוז: לודז'
נפה: ויילון
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,544

·  יהודים בשנת 1941: כ-700

תולדות הקהילה:
 

החל במאה ה- 15 ועד מחצית המאה ה- 17 פעלה באושיאקוב חרושת-ברזל, שבה הותך הברזל מן העפרה שהופקה בסביבה. תעשייה זו ועליית ערכו של המקום בתחום המסחר זיכו אותו במעמד-עיר במחצית הראשונה של המאה ה- 15. העיירה הפסידה את מעמד-העיר במחצית השנייה של המאה ה- 17 בשל נזקי-המלחמה ודלדול האוכלוסיה. אולם כעבור כמה עשרות שנים שוב התחילה אושיאקוב להתבלט בסביבה, וכן נערך בה שוק מדי שבוע. תנאים אלה סייעו להקמתו של ישוב יהודי קטן במקום, במחצית הראשונה של המאה ה- 18. וזה הרכבו המקצועי של הישוב. 3 חוכרים של פונדקים, קבוצה לא גדולה של סוחרים הפעילים בסחר פולין-שלזיה וכמה בעלי-מלאכה. במאה ה- 19 כבר היו בידי רוב יהודי אושיאקוב מגרשים, שדות ובתים. אולם לאחר הרפורמה של שנת 1864 היו רבים מהם צפויים לאבדן נכסים אלה, שכן הותרה הבעלות עליהם רק לבני מעמד האיכרים. ההשתדלויות לשמירת הבעלות נמשכו במקרים אחדים אף כמה עשרות שנים. יהודים אחדים הצליחו לשמור את הבעלות על הבתים והמגרשים בזכות יחסו של אחד מראשי הכפר של אושיאקוב, שקבע כי היהודים הגרים במקום נמנים עם מעמד האיכרים.
יהודי אושיאקוב השתייכו לקהילת דז'יאלושין. במאה ה- 18 היתה מחלוקת בין כמה מהם לבין ראשות-הקהילה בדז'יאלושין. במחצית השנייה של המאה ה- 19 היתה אושיאקוב לקהילה עצמאית עם רב משלה. בשלהי המאה הזאת ישב על כס-הרבנות באושיאקוב ר' אליהו זינגר, ששימש קודם ברבנות בפשיסוחה. לאחר צאתו את אושיאקוב כיהן בבז'ז'ניצה. ב- 1909 שימש כרב באושיאקוב ר' יצחק בר' אברהם ברון, ואת כסאו ירש חתנו, ר' מנחם טיגר.
בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם פעלו באושיאקוב מוסדות של הקהילה היהודית כגון: קופת גמילות חסדים, החברות לינת הצדק ותומכי עניים. בתקופה ההיא נתקיימה באושיאקוב ספרייה על שם י.ל. פרץ וכן הוקם איגוד ספורט יהודי.
לאחר שהנאצים כבשו את אושיאקוב (ספטמבר 1939), חלקם של היהודים יצאו את העיירה או גורשו למקומות אחרים; בימי הכיבוש הראשונים הגיע גם הרב של אושיאקוב לפיוטרקוב טריבונאלסקי, ובראש-השנה ת"ש, נאסר על ידי שלטונות הנאצים, בתוך קבוצה של יהודים. לאחר שהתעללו בהם הגרמנים, שלחו אותם במשאית אל יעד לא-ידוע. בפקודת השלטונות הוקם באושיאקוב יודנראט. בסוף אוקטובר 1939 היה מספר יהודי אושיאקוב כ- 600. ב- 1940 סולקו היהודים בהדרגה מדירותיהם ורוכזו בגיטו. מהגיטו שולחו מקצתם למחנות-העבודה, וקרוב לוודאי, שמספר יהודי אושיאקוב הועברו לבלחאטוב. ביולי 1942 הובאו לאושיאקוב כ- 500 יהודים שנעקרו מקיילצ'יגלוב הסמוכה; היתה זו פעולת-ריכוז שהיא חלק מההכנות לחיסול היהודים בכל נפת ויילון. ואכן החיסול בא במחצית השנייה של אוגוסט 1942: היהודים מרוב ישובי הנפה (ובניהם יהודי אושיאקוב) רוכזו בוויילון; מהם נבחרו הכשרים לעבודה ונשלחו לגיטו לודז', ושאר היהודים שולחו למחנה-ההשמדה בחלמנו.

 

 

http://www.iajgs.org/cemetery/poland/osjakow.html

 

http://www.przemyslawski.co.il/polish/pol%20map.htm

 

http://www.zchor.org/lodztown.htm