דובז'ין ע"נ ויסלה DOBRZYN N WISLA

עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: ליפנו
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-2,693
• יהודים בשנת 1941: כ-775

תולדות הקהילה:
כללי
דובז'ין ע"נ ויסלה מוזכרת לראשונה באמצע המאה ה- 11 כיישוב מבוצר בבעלותם של נסיכי מאזוביה. בשנת 1466 נכללה דובז'ין במלכות פולין. הודות למיקומה על גדות הוויסלה שימשה דובז'ין תחנת ביניים להשטת דוברות טעונות סחורות לדאנציג. בשנת 1519 העניק המלך זיגמונט הזקן לדובז'ין מעמד של עיר. מלחמות השוודים באמצע המאה ה- 17 הביאו הרס על דובז'ין ובעקבותיהן עברו רבים מתושביה לערים אחרות ודובז'ין היתה ליישוב עירוני קטן. עד פלישת השוודים התגוררו במקום משפחות ספורות של יהודים. יישוב יהודי ומאורגן בקהילה משלו התקיים בדובז'ין במחצית השנייה של המאה ה- 17. מגורי היהודים הוגבלו לרובע מיוחד. בערך בעת ההיא הוקם במקום בית כנסת בנוי עץ ולקהילה הוקצתה חלקה לבית עלמין. מאוחר יותר, בסוף המאה ה- 18, הוקם בדובז'ין בית כנסת בנוי לבנים. ראשוני היהודים בדובז'ין התפרנסו מחכירה, מפונדקאות, ממסחר וממלאכה. בשנת 1656 סבלו יהודי היישוב קשה מהתפרעותם האכזרית של צבאות צ'ארנייצקי שהאשימו את היהודים בבגידה ובסיוע לפולשים השוודיים. בעקבות המלחמות ירד מספר היהודים ביישוב. נוכח מצבה הכלכלי של העיר ראה המלך יאן קאז'ימייז' ביהודים גורם חשוב שבכוחו לתרום לשיפור המצב, ובשנת 1661 נתן ליהודי דובז'ין רשות לעסוק בייצור משקאות חריפים ובשיווקם. היהודים עסקו גם בסחר תבואה ובקר וכמה מהם חכרו הכנסות של העירייה. בשנת 1765 התגוררו בדובז'ין 757 יהודים. למסגרת הקהילה היו שייכים באותה שנה גם 330 יהודים שהתגוררו בכפרים הסמוכים. באותה שנה אושרה מחדש הזכות שניתנה ליהודי דובז'ין לעסוק בייצור משקאות חריפים. לאחר שנכבשה דובז'ין בידי הפרוסים (1793) סבלה הקהילה היהודית, בדומה לשאר הקהילות בשטח הכבוש, מהגבלות שונות וממשטר פיסקאלי חמור. ההגבלות על הסחר ונטל המסים נמשכו גם בשנות העשרים של המאה ה- 19, כשנכללה דובז'ין בתחום מלכות פולין. מצבם הכלכלי של יהודי דובז'ין החמיר ובני הקהילה נאלצו לבקש דחייה של תשלום החובות. הירידה הגדולה במספר היהודים בדובז'ין שחלה במחצית הראשונה של המאה ה- 19 נגרמה בשל המצב הכלכלי הקשה של היהודים ובגלל הגירת רבים מהם לערים אחרות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו יהודי דובז'ין להתפרנס בעיקר מן המסחר הזעיר וממלאכה, שנכללו בה רוב הענפים המסורתיים שהיו נהוגים אצל היהודים. עיקר פרנסתם של הסוחרים היתה תלויה ב"ימי השוק" וברוכלות בכפרי הסביבה. בבעלותם של כמה יהודים היו חנויות למכירת אריגים, סדקית וכיוצא באלה. האמידים עסקו בסחר תבואה. בשנת 1921 הוקמה בדובז'ין בסיוע הג'וינט "צרכניה לעמלים" ובשנת 1928 נוסד, אף הוא בעזרת הג'וינט, "בנק עממי" שסייע בהלוואות לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה. בעיירה פעל סניף של "צנטאס" שסייע במתן מזון נוסף לילדים. כמו-כן התקיימה בדובז'ין "חברת תומכי עניים", שעסקה בהגשת עזרה לעניים ביותר. מבין פעיליה ראוי להזכיר את יוסף הירש, שדאג כל ימיו לספק צורכי שבת לנזקקים ביותר. בין שתי מלחמות העולם נתקיימו בעיירה סניפים של "פועלי ציון", "החלוץ", הציונים הכלליים ו"המזרחי". אחדים מחברי "החלוץ" יצאו לקיבוצי הכשרה ועלו לארץ-ישראל. מן המפלגות הלא-ציוניות היו בדובז'ין סניף של "אגודת ישראל" וסניף של ה"בונד". בראש הסניף של "אגודת ישראל" בדובז'ין עמד רב העיר ר' יוסף וולף סנדר ורוב חבריה היו מחסידי גור. ל"אגודת ישראל" היה רוב בהנהלת הקהילה והיא דאגה להחזקת "חדרים" וישיבה, שנתקיימה במקום עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1926 הוקם בית-ספר "תרבות" ובאותה שנה נתקבלו למכינה שלו 11 תלמידים. בעיירה פעלו שתי ספריות ציבוריות: של הציונים ושל ה"בונד", על שם י"ל פרץ. הספריות שימשו גם מקום מפגש לנוער. יחידות הצבא הגרמני נכנסו לדובז'ין בראשית ספטמבר 1939. כפי שנהגו במקומות אחרים פתחו הגרמנים גם בדובז'ין במעשי התעללות שונים ביהודים. חיילי הוורמאכט החלו בחטיפות יהודים לעבודות פרך ובגזל רכושם. ב- 24 בספטמבר 1939 העלו הגרמנים את בית הכנסת ואת בית המדרש באש. נשרף גם השטיבל של חסידי גור. בתחילת אוקטובר 1939 גורשו היהודים מן העיירה, בתיהם נהרסו. בית העלמין נחרב בשנות השואה ולא שרד לו זכר. על גורלם של מגורשי דובז'ין אין בידינו ידיעות.

http://data.jewishgen.org/wconnect/wc.dll?jg~jgsys~shtetm~-499742

http://www.jpreisler.com/dobrzyn.htm

קישור לעיריה המקומית
http://www.dobrzyn.pl/