תרומות
יאשליסקה JASLISKA
עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: סאנוק
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
פוסאדה יאשליסקה
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-896
· יהודים בשנת 1941: כ-224
· יהודים לאחר השואה: 5 - 6
תולדות הקהילה:
כללי
ב- 1366 הוקמה באישורו של המלך קאז'ימיר הגדול העיר יאשליסקה (במקום שבו היא נמצאת היום או ליד היישוב הכפרי פוסאדה-יאשליסקה), ועד ל- 1432 היתה עיר מלכותית. באותה שנה עברה יאשליסקה לרשותם של הבישופים מפשמישל, וכנראה היתה בידיהם עד סוף המאה ה- 18. במאה ה- 15 הוקפה יאשליסקה חומה בצורה. למן המאה ה- 15 ועד למחצית השנייה של המאה ה- 17 נודעה יאשליסקה במסחר היינות ההונגאריים (היה במקום מחסן גדול של יינות מיובאים מהונגריה) ובמסחר בסוסים. במאה ה- 18 נסתמנה ירידתה של העיר, שכן פחת הסחר ביינות מיובאים. במאות ה- 19 וה- 20 עמדה זו בקפאונה: העיר שכנה למרגלות הרי הקארפאטים, ולא עברה בה מסילת-ברזל (תחנת-הרכבת היתה במרחק של 24 ק"מ ממנה, והכביש במרחק של 17 ק"מ). בגמר מלחמת העולם הראשונה נשלל מיאשליסקה מעמד של עיר. במאות ה- 16- 18 נאסרו מגוריהם של היהודים ביאשליסקה. מועצת העיר החליטה על כך בשנים 1593 ו- 1630, וב- 1608 אושר איסור זה בפריבילגיה שהעניק הבישוף מפשמישל ליאשליסקה. באותה פריבילגיה נאסר על היהודים לחכור בתים ומגרשים, ולשכור דירות, אף כי הותר לשהות במקום בימי יריד ושוק. נראה שהעירונים הפרו אף את ההיתר לשהיית היהודים בימי שוק ויריד, שכן ב- 1611 התלוננו יהודי רימאנוב וז'שוב, שהעירונים ביאשליסקה מונעים מהם לסחור ביינות ולשהות בעיר בימי יריד. עם ביטול הפריבילגיות המיוחדות של הערים הכנסייתיות בתקופת השלטון האוסטרי, התיישבו ראשוני היהודים ביאשליסקה. ב- 1808 ישבו בה שתי משפחות יהודיות (9 נפשות). אך היישוב היהודי גדל לאחר מתן שיוויון-זכויות ליהודי גאליציה ב- 1867. במקום הוקמו שני בתי-תפילה: לחסידי צאנז ולחסידי סאדיגורה (ריז'ין). אולם ריחוקו של המקום מקווי-תחבורה ומחסור במקורות-פרנסה גרמו לקפאונו של היישוב היהודי, שלא יצא מגדר של ישוב דל, כפרי, עד שחוסל בתקופת השואה. לקראת סוף המאה ה- 19 היתה ביאשליסקה קהילה מאורגנת. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם סונפה יאשליסקה לקהילת רימאנוב. בסוף המאה ה- 19, או בתחילת המאה ה- 20, כיהן כאב"ד יאשליסקה ר' שמעון טסלר, ממנו קיבל כנראה ר' יצחק-זאב פורר. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם כיהנו כרבני יאשליסקה אפרים-דוד ב"ר יחיאל-נתן הלברשטם, ואחריו ר' דוד ב"ר מנחם-מנדל - גם הוא לבית הלברשטם. ר' אפרים-דוד עזב את יאשליסקה והיה לאדמו"ר מישלניץ, ואילו ר' דוד היה לאדמו"ר בטשבין. שני הרבנים ומשפחותיהם נספו בתקופת השואה. ביום הראשון למלחמת-העולם השנייה, ב- 1.9.1939 גירשו שלטונות פולין את יהודי יאשליסקה - כ- 100 משפחות - לרימאנוב. הנימוק לגירוש היה, שהאוכלוסיה היהודית איננה נאמנה ואין לסמוך עליה במקום הקרוב לחזית. מאוחר יותר, אך עוד בספטמבר 1939, כאשרגורשו יהודי רימאנוב על ידי הגרמנים לשטח-הסיפוח הסובייטי, נמלטו יהודי יאשליסקה ששהו שם מזמן הגירוש וחזרו למקום מולדתם. ביאשליסקה הוקם יודנראט, ואילוגיטולא הוקם כנראה במקום. ניתן לומר כי במשך שלוש שנות שלטון הנאצים הראשונות היה סבלם של יהודי יאשליסקה פחות מזה של קהילות אחרות. הם לא סבלו רעב, שכן המשיכו לסחור עם איכרי הסביבה ולהתקיים על כך, וכן לא היו אקציות. אמנם רבים נשלחו אז לעבודות כפייה, אבל לא היו הוצאות-להורג. מצב זה נמשך עד ספטמבר 1942. בראש חודש אלול תש"ב נצטוו כל יהודי יאשליסקה להתאסף במרכז העיירה. הצעירים - גברים, נשים וילדים - נשלחו ברגל לתחנת הרכבת באיבוניץ" מרחק של 28 ק"מ מיאשליסקה, ומשם הובלו ברכבת למחנה-המוות בבלז'ץ. הקשישים הובלו ברגל לעיירה הסמוכה דוקלה ושם נורולמוותיחדעם יהודידוקלה ביער בארווינק. ב- 1942 היה ביאשליסקה מחנה עבודה ליהודים. הללו הועסקו בכריתת עצים ביער, במרחק של 8 ק"מ מיאשליסקה. העבודה במחנה היתה מפרכת ביותר. מניצולי קהילת יאשליסקה היו רק חמישה או שישה.