ינוב JANOW

קהילה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: צ'נסטוחובה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
באמצע הדרך שבין צ'נסטוחובה לשצ'קוצ'יני

תולדות הקהילה:
כללי

י' הוקמה במאה ה-17 ביזמת יאן אלכסנדר קונייצפולסקי, אחיינו של ההטמן הפולני הגדול (המפקד העליון של הצבא) סטניסלאב קונייצפולסקי. י' שוכנת באמצע הדרך שבין צ'נסטוחובה לשצ'קוצ'יני. בשנת 1696 נעתר המלך לבקשת המייסד והעניק לי' מעמד של עיר. בשנים 1700 ו-1726 אישרו בעליה החדשים, הרוזנים פוטוצקי, את מעמדה העירוני של י'. בשנת 1852 נמכר המקום לווינצנטי קרשינסקי (אבי המשורר הפולני הידוע זיגמונט קרשינסקי), שהקים בי' ובארמונו בזלוטי פוטוק ספרייה גדולה, גלריה לאמנות ומוזיאון לנשק. במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה מאוד צ'נסטוחובה (ע"ע) הסמוכה, וי' איבדה את מעמדה העירוני.
משערים שיהודים התיישבו בי' כבר בשנות קיומה הראשונות, כנראה כבני-חסותם של בעלי המקום. בסוף המאה ה-18 היתה בי' קהילה יהודית בת 285 נפשות. כיהן בה רב והיו לה בית-כנסת ובית-עלמין. במאה ה-19 עסקו רוב היהודים במסחר זעיר ובמלאכה; 3 היו חוכרים. אז לא היו הגבלות על התיישבות יהודים בי' ובבעלותם היו בתים, מגרשים ושדות.
כבר בראשיתה היתה קהילת ו' עצמאית, ובמאה ה-18 היו כפופים לה גם יהודים מיישובי הסביבה וביניהם יהודי צ'נסטוחובה, אולשטין (ע"ע), טורוב ועוד כמה כפרים דלי אוכלוסין, והם קיבלו מקהילת י' את השירותים הנחוצים להם ושילמו לה בתמורה מסים.
בשנת 1849 עלה על כס הרבנות בי' רב צעיר לימים, ו' ישראל זוסמן (נולד ב-1831). הוריו נמנו עם האמידים בקהילת פשירוב (ע"ע). מגיל 13 עבד ר' ישראל בבית-חרושת לאריגים, אך לאחר זמן-מה התמסר ללימוד תורה, תחילה בשצ'קיצ'יני (ע"ע) ולאחר מכן בז'רנובייץ (ע"ע), ושם הוסמך לרבנות. הרב זוסמן ידע פולנית על בוריה. הוא מילא את תפקידו בי' שלא על מנת לקבל פרס. בשנת 1852 נתמנה בי' מורה-צדק, ר' איציק ריכטר. בשנת 1860 פוטר ובמקומו בא ר' אברהם איציק פיירשביץ. מראשית שנות ה-90 ועד סוף מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות י' ר' ישראל לייב ברלינר; אחריו בא ר' שמחה בונם זבלודובר.
במאה ה-19 התקיימו הבחירות להנהגת הקהילה מדי 3 שנים. אחד משלושת הפרנסים היה תמיד נציג של יהודי אולשטין. במשך שנים רבות, מסוף המאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה, ישבו בוועד הקהילה בר דימנט וא"מ ליברמן.
מצבם הכלכלי של היהודים בי' באותה תקופה היה קשה, וכ-10 משפחות נזקקו לתמיכת סעד. במחצית השנייה של המאה ה-19 לא היו ליהודים מקורות פרנסה בי'. המקום לא התפתח, לא היו בו תעשייה ולא מסחר, והקהילה היהודית התקשתה לפרוע את חובותיה לרשויות העירוניות.
גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו היהודים בי' להתפרנס ממסחר זעיר וממלאכה ; היו ביניהם חייטים, סנדלרים, צבעים וכן פועלים שכירי יום. הקיפאון הכלכלי בפולין של שנות ה-30 גרם להרעה מתמדת במצבם הכלכלי של יהודי י'. עזרת מה מצאו היהודים ב"קופת גמילות חסדים", שהוקמה בשנת 1927 ונתנה הלוואות ללא ריבית עד סכום של 300 זלוטי.. לנוכח המצוקה הקשה היגרו רבים מיהודי י' לחוץ-לארץ.
הפעילות החברתית היתה מצומצמת קאוד בתקופה זו. רק מעט מאוד ידוע לנו על חיי הציבור היהודיים בי'. נציגים ושליחים של מפלגות שונות נהגו לבקר בה מדי פעם, ולעתים מזומנות התקיימו שם גם הרצאות, ערבי ספרות ונשפים.
התגברות האנטישמיות בפולין בשנים אלה לא פסחה גם על י'. לא פעם הותקפו סוחרים יהודים בשוק ודוכניהם נהפכו או נבזזו. מספר הנזקקים הלך וגדל.
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בי' 180 יהודים. משנכבשה בידי הגרמנים, בתחילת ספטמבר 1939, נהרסו בי' בתים רבים ומצב היהודים החמיר עוד יותר. אפשר שכמה יהודים נמלטו מזרחה. ויש להניח שהובאו לי' גם פליטים יהודים שגורשו בידי הכובשים ממקורות אחרים יהודים. בספטמבר 1942 הם גורשו לקונייצפול ומשם, ב-7 באוקטובר 1942, לטרבלינקה.