תרומות
ינוב פודלאסקי JANOW PODLASKI
עיירה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: ביאלה פודלאסקה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
תולדות הקהילה:
כללי
י"פ נזכרת לראשונה במחצית הראשונה של המאה ה-15 כיישוב בבעלותם של בישופי לוצק. בראשיתה היתה מרכז דתי, ועם השנים הפכה גם למרכז המסחר והמלאכה של היישובים הכפריים בסביבה. במחצית השנייה של המאה ה-15 קיבלה י"פ זכויות עירוניות ורשות לקיים ימי שוק שבועיים קבועים.
אין בידינו מידע על ראשיתו של היישוב היהודי בי"פ. ב-1704 כבר ישבו במקום יהודים, והבישוף ויקובסקי תבע מהם לשלם מס לכנסייה המקומית ולספק לה חלב למאור. באותה תקופה לא היו הגבלות על מגורי יהודים בי"פ והיהודים מילאו תפקיד חשוב בפיתוחה הכלכלי. עם הזמן נהרו לעיירה יהודים נוספים מן הכפרים שבסביבה, ומספרם גדל בהתמדה. הותר להם לעסוק במסחר, במכירת משקאות חריפים, במלאכה ובחכירת גני פרי, ומהם שגם החזיקו חלקות אדמה משלהם.
מתחילת המאה ה-18 היתה בי"פ קהילה מאורגנת ולה בית-עלמין, בית-כנסת ובית-מדרש מעץ (עלה באש בדלקה שפרצה בעיירה בשנת 1937). באמצע המאה ה-19 פעלו בקהילה ארגוני סעד ועזרה הדדית כגון קופת גמ"ח וחברת "ביקור חולים".
הקהילה שמרה על צביונה הדתי-מסורתי, אבל בד בבד התפתחה בעיירה גם פעילות ציונית ענפה, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר.
בשנת 1920 נוסד בי"פ קן "השומר הצעיר", שמנה כ-100 חברים. בשנת 1927 נוסדו סניפים מקומיים של "פועלי ציון שמאל" ו"פועלי ציון צ"ס". בשנת 1933 "היו "לפועלי ציון צ"ס" 200 חברים ול"פועלי ציון שמאל" - 50 בלבד. בשנת 1929 פעל בי"פ סניף "החלוץ". בשנות ה-30 נוסדו סניפים של "המזרחי" ושל הרוויזיוניסטים.
מבין התנועות הלא-ציוניות פעל בעיירה סניף של "אגודת ישראל" ומשנת 1932 - סניף של "צעירי אגודת ישראל". כמה מבני הנוער היהודי השתייכו לקבוצה של קומוניסטים, שפעלה במחתרת. רוב ילדי ישראל למדו בחדר המסורתי ובתלמוד-תורה, וכמה מבני הנוער העובד למדו בשיעורי ערב שנפתחו בשנת 1925 ביזמת "השומר הצעיר". מקצת ילדי ישראל, בנים ובנות, למדו בבית- הספר העממי הפולני שבמקום. בי"פ היתה באותן שנים ספרייה של "פועלי ציון" ובה מאות ספרים בעברית, ביידיש ובפולנית.
בבחירות לוועד הקהילה בשנת 1931 נבחרו 8 חברים - 5 מ"אגודת ישראל" ו-3 מרשימת בעלי המלאכה. בבחירות למועצת העירייה שנערכו בשנת 1934 נבחרו 12 נציגים, מהם 4 יהודים (3 חברי "פועלי ציון שמאל").מבין הרבנים שכיהנו בקהילה ידועים לנו שמותיהם של ר' אהרן פלדמן (בשנים 1892-1919); ר' פנחס קויפמן (נפטר בשנת 1933); ובנו, ר' גרשון-חנוך קויפמן, שהיה רבה האחרון של קהילת י"פ.
גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם שמרו יהודי י"פ על תחומי העיסוק היהודיים המסורתיים - מסחר זעיר ומלאכה. עד 1933 שימשה י"פ עיר נפה, ומעמדה זה סייע רבות לפרנסת התושבים. אחר-כך הועברו מוסדות השלטון למקום אחר, וגם אפשרויות הפרנסה בעיירה הצטמצמו באופן ניכר. יהודי העיירה, כמוהם כשאר התושבים, נקלעו למשבו. כלכלי ממושך. רבים הגיעו עד פת לחם ונזקקו לתמיכת מוסדות הסעד והעזרה היהודיים. לנוכח המצוקה הכלכלית בחרו רבים, בייחוד מקרב הצעירים, לעווב את העיירה.
באמצע ספטמבר 1939 נכבשה י"פ בידי הצבא הגרמני. כבר בימים הראשונים לבואם החלו הכובשים ברדיפות ובמעשי התעללות ביהודים. רבים מן הצעירים נמלטו מן העיירה בחשאי וניסו להגיע למזרח פולין שהיתה בשליטת הסובייטים.
רק מעט מאוד ידוע לנו על קורותיהם של יהודי י"פ תחת שלטון הכיבוש הנאצי. ב-29 באוגוסט 1942 נפקדו בי"פ 1,883 יהודים. ב-19 בספטמבר 1942 הורה מפקד הס"ר גלט על פינוי היהודים מי"פ לעיר ביאלה פודלאסקה (ע"ע). לפני צאתם הפקיע מידיהם את כל דברי הערך שעוד נותרו ברשותם. בימים 23-24 בספטמבר 1942 חוסלה קהילת י"פ, למעט קבוצה קטנה של יהודים שנשארו לעביי בחווה לגידול סוסים "ויגודה". בביאלה פודלאסקה רצחו הגרמנים תחילה את הזקנים, ובסוף ספטמבר גורשו שאר יהודי י"פ למיינדזיז'ץ פודלאסקי (ע"ע). גורלם היה כגורל יהודי מיינדזיז'ץ והסביבה ; רובם נספו במחנה טרבלינקה.