תרומות
טרוסקאווייץ TRUSKAWIEC
עיירה בפולין
מחוז: לבוב
נפה: דרוהוביץ'
אזור: גאליציה המזרחית
במרחק כ- 8 ק"מ מדרוהוביץ
אוכלוסיה:
· יהודים לאחר השואה: כ-20
תולדות הקהילה:
כללי
עיירה ומקום-מרפא כ- 8 ק"מ מדרוהוביץ. ב- 1880 התגוררו בה 58 יהודים באוכלוסיה שמנתה 1,170 נפש. התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות, ועם פיתוח היישוב כמקום-מרפא היתה פרנסתם בעיקר על שרותים למבריאים. היהודים בטרוסקאווייץ החזיקו מרחצאות והפעילו את השרותים הקשורים במעיינות-המרפא. כן התגוררו בטרוסקאווייץ יהודים בעלי בארות-נפט ומפעלים למוצריו בסביבה. חלק מהם התגוררו בטרוסקאווייץ בדרך ארעי בלבד. קהילות טרוסקאווייץ לא היתה עצמאית אלא מסונפת לקהילת דרוהוביץ. עם זאת פותחה במקום רשת של מוסדות קהילתיים; נוסף לבית-כנסת מרכזי נתקיימו מספר מניינים במקומות-ארעי בעיקר בעונת הקייט, כאשר הגיעו לטרוסקאווייץ גם מבריאים יהודים רבים; היו במקום מרפאה של טא"ז, סניף עזרה, קן של אחוה וסניף של ויצו. ההסתדרות הציונית בטרוסקאווייץ ניהלה פעולות הסברה והתרמה בין בני הקהילה והמבריאים מחוצה לה. לקונגרסים הציוניים הצביעו ב- 1927 42 איש, ב- 1931 - 16, ב- 1933 - 35, ב- 1935 - 55 וב- 1939 - 57. רובם המכריע של הקולות ניתנו לציונים הכלליים. התנכלויותיהם של השלטונות הפולניים לא פסחו על יהודי טרוסקאווייץ. בגזירת השחיטה ב- 1937 נסגרו כל האיטליזים לבשר כשר, ששרתו את הקהילה המקומית ואת ציבור הנופשים היהודים; הותר רק קיומו של אטליז אחד. בתקופת השלטון הסובייטי (1939- 1941) הולאמו בתי-מלון, פנסיונים ומיתקני-מרפאה שבבעלות יהודית. אבל מאחר שהיהודים היו כוח מקצועי מאומן בתחום שרותי אירוח ומרפא הועסקו רובם - ובכללם בעלים-לשעבר - בתפקידי ניהול והחזקה. מקומות-מרפא-ונופש בטרוסקאווייץ שירתו ב- 1939- 1941 בעיקר פקידים סובייטים מכל רחבי ברית-המועצות. עם תחילת הכיבוש הגרמני ב- 1.7.1941 הוצאו היהודים מעבודתם במיתקני-המרפא וניהולם הועבר לידי האוקראינים וה"פולקסדויטשים". בראש היודנראט במקום הועמד קראוס. יהודי טרוסקאווייץ נלקחו לעבודת כפייה בתיקון דרכים וגשרים. חלקם הועסקו בתעשיית נפט בבוריסלאב ובדרוהוביץ'. כן הוטלו על יהודי טרוסקאווייץ הגבלות, שחייבו את כל יהודי האיזור, כגון סרט-קלון, הגבלות-תנועה וקונטריבוציות. ב- 23.8.1942 הוזמן קראוס יו"ר היודנראט, למפקדת המשטרה הגרמנית בדרוהוביץ' ונדרש למסור דו"ח על מצב קהילת יהודי טרוסקאווייץ, אולם קראוס נאסר במקום בתואנה שלא מסר דו"ח כהלכה. הוא שוחרר כעבור שעות אחדות, אבל כדי להטעות את יהודי טרוסקאווייץ, נאמר לו שנתקבלה הסכמה של ממשלת תורכיה לקלוט מספר מסוים של יהודים והשלטונות הגרמניים החליטו לכלול בהסדר זה את יהודי טרוסקאווייץ. קראוס הודיע על כך לבני קהילתו והם נדרשו להתאסף על-יד בניין בית-הכנסת. ואולם באותו זמן הגיעו לטרוסקאווייץ 4 משאיות של אנשי המשטרה הגרמנית, והקיפו כמעט את כל בני הקהילה שרוכזו במקום. הגרמנים הציתו את בית-הכנסת על כל תשמישי קדושה שבו ו- 5 יהודים נרצחו ברחבת. האיסוף. לאחר-מכן הועברה קבוצה אחת של יהודים אל היער הסמוך ואנשיה הוצאו שם להורג. היהודים הנותרים נלקחו ליער ברוניצה שליד דרוהוביץ' ושם מצאו את מותם. כ- 40 היהודים האחרונים שהועסקו במיתקני-הנפט שבסביבה הושמדו באמצע 1943