לאטוביץ' LATOWICZ

עיר בפולין
מחוז: וארשה
נפה: מינסק מאזובייצקי
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-2,180

·  יהודים בשנת 1941: כ-416

תולדות הקהילה:
 

שם הכפר לאטוביץ' מוזכר לראשונה באמצע המאה ה- 13 כיישוב מבוצר שהיה בבעלותם של נסיכי מאזוביה. מיקומה של לאטוביץ' על אם הדרך השפיע במידה רבה על התפתחותה. היישוב התפתח למרכז מסחר לסביבה החקלאית. בשנת 1423 העניק הנסיך יאנוש הראשון ללאטוביץ' מעמד של עיר. במקום התקיימו ימי שוק וירידים שנתיים. בשנת 1509 קיבלה לאטוביץ' רשות לייצר ולשווק משקאות חריפים. בשנת 1564 הגיע מספר התושבים ביישוב ל- 1,500 ומספר הבתים היה באותה שנה 265. מלחמות השוודים באמצע המאה ה- 17 הביאו הרס על לאטוביץ' ורוב תושביה עברו לגור במקומות אחרים. בשנת 1660 נותרו במקום רק 300 מתושביה. בסוף המאה ה- 18 התחילה לאטוביץ' להתפתח מחדש ומספר התושבים עלה והגיע בשנת 1810 ל- 1,094. בשנת 1901 פרצה בעיירה דליקה ורבים מתושביה נשארו בלי קורת גג. בזמן מלחמת העולם הראשונה נכבשה לאטוביץ' בידי יחידות הצבא הגרמני שהחזיקו בה משנת 1915 עד שנסוגו בשנת 1918. יישוב יהודי כבר היה קיים בלאטוביץ' במחצית השנייה של המאה ה- 16. עד פלישת השוודים התגוררו במקום משפחות יהודים ספורות. פרנסתן היתה על מסחר זעיר ופונדקאות. שכניהם הנוצריים של היהודים התנגדו להתיישבותם בעיירה ובעקבות תלונותיהם פרסם המלך זיגמונד השלישי בשנת 1596 צו לפיו נאסר על היהודים להתגורר בעיירה. בשנת 1599 נגזר עליהם לעזוב את לאטוביץ' תוך חצי שנה. אולם כנראה שלא כל יהודי לאטוביץ' נטשו את בתיהם. בתעודות משנת 1640 מוזכרים כמה יהודים כתושבי המקום. יישוב יהודי חדש הוקם בלאטוביץ' כנראה במחצית הראשונה של המאה ה- 19. בשנים 1827 - 1862 הוגבלו מגורי יהודים בעיירה לרובע מיוחד (הרוויר). יהודי לאטוביץ' התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. מבין הרבנים שכיהנו בקהילה ידוע לנו ר' יעקב יצחק ויינברג (נכדו של החוזה מלובלין). אין בידינו ידיעות על גורל יהודי לאטוביץ' בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. יש להניח, שמצבם הכלכלי והחברתי לא היה שונה מזה של היהודים בשאר היישובים באיזור. בקהילת לאטוביץ' נמנו בתקופה זו 172 יהודים, שהיו מפוזרים ב- 18 יישובים כפריים בסביבה. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את לאטוביץ'. הקהילה חוסלה ב- 14 באוקטובר 1942; יהודי העיירה שולחו למחנה המוות בטרבלינקה.