תרומות
לוביין ויילקי LUBIEN WIELKI
כפר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: גרודק יאגיילונסקי
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ- 2,870
· יהודים בשנת 1941: כ- 197
תולדות הקהילה:
עד סוף המאה ה- 18 היה ישוב זה ישוב כפרי בבעלות פרטית של האצולה. ב- 1624 נהרסה לוביין ויילקי בעת פלישת הטאטרים. בשנים הראשונות לאחר הסיפוח האוסטרי נתגלו במקום מעיינות גפרית, וב- 1798 נבנה מרכז רפואי ובו מיתקנים לשימוש במעיינות מרפא (בס"ה היו בשימוש 6 מעיינות של מי-גופרית). מרבית האוכלוסיה הלא-יהודית (ב- 1921 - 2,672 נפשות) התפרנסו על החקלאות, אולם מהם שהתמחו במתן שירותים למתרפאים שבאו ללוביין ויילקי מכל איזורי גאליציה ואף מחוצה לה. היישוב היהודי הקטן ב(- 1921 - 197 נפשות) התפתח במאה ה- 19 עם בואם של ראשוני המתרפאים היהודים, ועם הצורך במתן שירותים ספציפיים (מזון כשר, איכסון ומקום תפילה בציבור). במרוצת הזמן נמצאו במקום גם רופאים יהודים. בתחילת המאה ה- 20 נודעה משפחת נייגר, משפחת נגנים יהודים, שתזמורתם הנעימה זמירות באולמי המרכז הרפואי. חלק מיהודי המקום עסקו במסחר זעיר ובמלאכה וכן ברוכלות בכפרים (רכישת מוצרי מזון בכפרים הסמוכים ושיווקם בין המתרפאים). היו עליות וירידות ברמת הפרנסה של יהודי המקום בהתאם לעונות הקייט. בעקבות גזירת הבשר הכשר התקשו בעלי אכסניות ומסעדות לספק מזון כשר לקייטנים יהודים המיכסה( של בשר כשר ניתנה ליהודי לוביין ויילקי ב- 1937 לפי מספר תושבי- המקום היהודים בלא להתחשב בקייטנים). בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היה ציבור היהודים במקום מאורגן: התקיים בית-מדרש והשוחט פסק גם בענייני כשרות. ב- 1928 הוקמה קופת גמ"ח, שנתנה ב- 1929 לסוחרים, לבעלי-מלאכה יהודים 6 הלוואות על סך של 575 זלוטי, ב- 1933 - 16 הלוואות על סך של 2,020 וב- 1934 - 27 הלוואות על-סך כולל של 2,680 זלוטי. ב- 1923 הוקם סניף התאחדות וב- 1925 - סניף עזרה. הפעילות הציונית ארגון( הרצאות, איסוף תרומות לקק"ל) היתה גוברת בעונות הקייט. משפרצה מלחמת-העולם השנייה כבשו את הכפר תחילה צבאות הגרמנים (ל- 10 ימים בלבד) ואחר-כך שלטו בו הסובייטים (ספטמבר 1939 - יוני 1941) עד פרוץ מלחמת גרמניה-ברית-המועצות. ב- 29.6.1941 שוב כבשו הנאצים את לוביין ויילקי. בימים הראשונים לכיבוש עשו האיכרים האוקראינים - בהסכמתם של הגרמנים - מרחץ-דמים ליהודי לוביין ויילקי: הם רצחו באכזריות את רוב היהודים ושדדו את רכושם. לא ידוע דבר על גורל השרידים; אפשר שמצאו מיקלט באחד היישובים בסביבה (גרודק יאגיילונסקי, קומארנו, רודקי), ואפשר שנשארו במקום עד 1942. בקיץ ובסתיו של אותה שנה שטף גל החיסול את כל האיזור. יהודי הכפרים הושמדו בו במקום, או שהועברו לעיירות גדולות יותר, שגם הן היו נתונות לחיסול ולשילוח אל מחנה-ההשמדה בבלז'ץ.