קופשיבניץ KOPRZYWNICA

עיירה בפולין

מחוז: קיילצה

נפה: סנדומייז'

אזור: מחוזות לובלין קיילצה

שפך הנהר קופשווינקה אל הוויסלה (17 ק"מ מסנדרומייז')

אוכלוסיה:

•  יהודים בשנת 1941: 810

תולדות הקהילה:

ק' שוכנת בשפך הנהר קופשווינקה אל הוויסלה, במרחק 17 ק"מ מסנדומייז'. ב-1185 הקים שם מסדר הציסטרציאנים מנזר. ב-1268 העניק המלך בולסלאב "הביישן" לק' מעמד של עיר. מלך פולין ולדיסלאב לוקטק אישר את הפריווילגיה הזאת והוסיף עליה הכרה על-פי החוקה המגדבורגית, וגם המלכים שבאו אחריו אישרו את מעמדה של ק' ואף הרחיבו את זכויותיה. בימי קז'ימייז' הגדול, באמצע המאה ה-14 לערך, מנתה אוכלוסיית ק' 600 נפשות. בשנת 1430 נוסד בה צך (איגוד בעלי מלאכה) של נפחים, ב-1564 הוקמו גם צכים של אורגים ושל פרוונים וב-1689 - של סנדלרים. במאות ה-13-17 התפתחה העיירה והיתה למרכז של סחר בתבואה ושל מלאכה.

תקופת השגשוג נקטעה בשנים 1656-1657 עם פלישת השוודים, שגרמו לעיירה הרס רב. ב-1662, אחרי המלחמה והשפל שבעקבותיה, מנתה העיירה 572 תושבים והיו בה 52 בתים. כעבור שנים מעטות פרצה בק' מגפת כולרה ורבים נספו בה. ב-1674 נותרו בעיירה רק 386 נפש. ק' לא השתקמה מן האסונות האלה במשך מאות בשנים. בשנת 1869 פוזר מסדר הציסטרציאנים בק', ב-1869 נשללו ממנה זכויות העיר שלה, וב-1893 פרצה בה מגפת כולרה נוספת.

בשנים 1807-1815 נכללה ק' ב"נסיכות ורשה" ואחר-כך, מ-1815 עד סוף מלחמת העולם הראשונה, בגבולותיה של אוסטריה.

גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נותרה ק' יישוב כפרי. בימי מלחמת העולם השנייה, תחת הביבוש הגרמני, קטנה שוב אוכלוסייתה. ק' נכבשה בידי הגרמנים בימים הראשונים של ספטמבר 1939.

על מועד התיישבותם של יהודים בק' אין לנו מידע. מאחר שהיה בה מנזר ציסטרציאני היתה ישיבתם בה אסורה במשך מאות בשנים. רק תחת שלטון האוסטרים התיישבו במקום יהודים ראשונים. ב-1827 התגוררו בק' 50 יהודים וב-1860 עלה מספרם ל-276. רובם התפרנסו ממסחר ובפרט סחר תבואות.

במגפת הכולרה של 1893 נספו יהודים רבים ובהם גם הרב. כעבור שנתיים בלבד, עוד בטרם התאוששה הקהילה, פרצה בק' שרפה גדולה שפגעה בעיקר ברובע המגורים היהודי, ויהודים רבים נותרו ללא קורת גג וחסרי רכוש. נזקי השרפה שוקמו בזמן קצר יחסית, ובמקומם של בתי העץ נבנו בתי לבנים. ואולם רוב סוחרי התבואה היהודים ירדו מנכסיהם ונאלצו לחסל את עסקיהם. רבים מהם היו לחנוונים וסוחרים זעירים, ובק' הוקמו אז 60 חנויות של יהודים. מספר בעלי המלאכה היהודים בעת ההיא לא היה גדול: 9 אופים, 6 זגגים, 6 חייטים, 4 סנדלרים, כובען ופחח.

בשנת 1898 התיישב במקום אדמו"ר חסידי משושלת גרודז'יסק, ובואו משך לק' חסידים מכל האזור. בואם לק' הפיח חיים בכלכלה המקומית, אך היתה זאת אפיזודה חולפת; כעבור חצי שנה עזב האדמו"ר את המקום.

אירוע משנת 1899 הסעיר את הרוחות בקרב היהודים. נערה יהודייה איבדה את שפיות רעתה והתהלכה ברחובות כשהיא עירומה. יהודי ק' נחלצו לעזרת המשפחה ואספו למענה תרומות, ואף שלחו את הנערה ל"צדיק" אחד כדי שיגרש מתוכה את ה"דיבוק" שנכנס בה. הטיפול הזה לא הועיל במיוחד, והנערה המשיכה לשוטט בחוצות ק' במערומיה. בלילות היו נועלים אותה בבית-הכנסת, אך לילה אחר השחיתה הנערה המטורפת את כל ספרי הקודש שהיו בו.

בימי מלחמת העולם הראשונה גירשו שלטונות הכיבוש האוסטרים 500 יהודים מק' לרוסיה. רק 400 מהם שבו לבתיהם בתום המלחמה. בשנת 1918 נרשם בקרב יהודי ק' מספר גדול במיוחד של מקרי מוות - 30, לעומת 15 ב-1913. בזמן מלחמת העולם הראשונה התרוששו יהודי ק' עוד יותר, וב-1921 נותרו במקום רק 54 משפחות יהודיות, שרובן נזקקו לסיוע בסיסי במזון ובביגוד. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו בק' בית-כנסת ובית-מדרש. מבין הרבנים שכיהנו בה ידועים לנו שמותיהם של ר' יהושע זוברמן, ששימש בתפקידו מ-1924; ר' שמואל זוברמן; והרב האחרון, ר' אברהם הורוביץ.

בשנות ה-20 וה-30 התחוללו תמורות בכל תחומי החיים היהודיים. ב-1920 נוסד בק' סניף ציוני, שקירב רבים מבני הקהילה אל הציונות. לצד החדר מן הטיפוס הישן, שילדי הקהילה למדו בו לפני המלחמה, ייסדו אנשי "המזרחי" בק' "חדר מתוקן", "תורה ודעת" שמו, שלמדו בו לצד לימודי הקודש גם לימודי חול. חלק מילדי הקהילה למדו בבית-הספר הממלכתי הפולני. סניף "המזרחי" בק' קיים גם שיעורי עברית למען בני הקהילה. ב-1921 נוסד בק' איגוד של בעלי מלאכה יהודים. ב-1929 נוסד סניף מקומי של "אגודת ישראל", ובשנות ה-30 גברה השפעתה של מפלגה זו בקהילה ובמוסדותיה. בתקופה זו קנו להם הלכי-רוח אנטישמיים אחיזה בקרב האוכלוסייה המקומית, התנהלה תעמולה ערה לחרם כלכלי אנטי-יהודי, ולפני חנויות ובתי-עסק של יהודים הוצבו משמרות שמנעו את כניסת הלקוחות. על כל אלה נוספה גם מדיניותה הכלכלית האנטי-יהודית המוצהרת של ממשלת פולין. במאי 9391 ארגן איגוד הסוחרים ובעלי המלאכה היהודים שביתה במחאה על מדיניות ההפליה הממשלתית, שזכתה לתמיכתם של כל יהודי ק'.

בשנות ה-30 היגרו משפחות יהודיות אחדות לארצות אחרות.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בק' 810 יהודים. כבר בתקופה הראשונה לכיבוש הטילו הגרמנים על היהודים הגבלות וגזרות - החובה לענוד טלאי צהוב, איסור ללכת על המדרכות, איסור לקיים קשרים כלשהם עם לא-יהודים ועוד כהנה וכהנה. בסוף אוקטובר 1939 הוקם בק' יודנראט, ומיד אחר-כך נלקחו יהורים לעבודת כפייה, ואף הוטלו עליהם קונטריבוציות גבוהות. מפעם לפעם נהגו אנשי ס"ס לאסור קבוצות של יהודים ולהוציאם להורג. בדצמבר 1941 הוקם בק' גטו. בתקופה זו נשלחו צעירים יהודים למחנות עבודה מחוץ לק', והועסקו בהכשרת אדמות על שפת הוויסלה לעיבוד חקלאי או בבית-חרושת לתחמושת בסטרחוביצה.

ב-27 באוגוסט 1941 הטילו הגרמנים על יושבי הגטו של ק' קונטריבוציה גבוהה במיוחד, אף-על-פי שכבר החרימו את כל עסקיהם של היהודים ונטלו מהם כל רכוש בעל ערך. משהתברר לגרמנים שהיודנראט נכשל במאמציו לגייס את הכסף, בא למקום מפקד הז'נדרמריה הגרמנית מסנדומייז' ועמו יחידת שוטרים גרמנים ופולנים, ועל-פי פקודתו הוצאו להורג כל חברי היודנראט. אחרי האירוע הזה הוגברה השמירה על הגטו, ועל היהודים נאסר ללכת על המדרכות גם בתחומי הגטו.

במרוצת 1941 הובאו לגטו ק' יהודים ממקומות אחרים. בינואר הגיעו לשם 420 יהודים מרדים (ע"ע) ובמרס באה קבוצה גדולה של מגורשים מווינה. עם בואם גברו מאוד הצפיפות והרעב בגטו.

בדצמבר 1941 נצטוו היהודים למסור לשלטונות הגרמנים את כל דברי הפרווה שברשותם. ב-1 ביוני 1942 הורה מושל הנפה ריטר, שישב באופאטוב, כי ק' ו-11 מקומות יישוב נוספים נועדו לשמש מקומות ריכוז ליהודים מכל המחוז. בתחילת אוקטובר 1942 הוחל בביצוע ההוראה ובגטו ק' רוכזו יהודים מכל יישובי הסביבה. ב-30 באוקטובר הוקף הגטו באנשי ס"ס ובשוטרים אוקראינים, והיהודים רוכזו בכיכר השוק. קשישים, נכים וחולים נורו למוות במהלך האיסוף מן הבתים. רבים ניסו להימלט או למצוא מקומות מחבוא. אחדים הצליחו להשיג תעודות של ארים, והיו שברחו אל היער. בכיכר נאספו כ-1,600 יהודים, ששולחו כולם לטרבלינקה.

מיד אחרי הגירוש פשטו אנשי משטרה פולנים על בתי היהודים ובזזו את כל הרכוש שנותר בהם, ואף הרסו את הבתים ומכרו את חומרי הבניין. רובם הגדול של הפולנים באזור נודעו בעמדותיהם האנטישמיות, ולפיכך האפשרויות למצוא אצלם מסתור היו קלושות מאוד. ולא עוד, אלא שפרטיזנים פולנים שפעלו ביערות האזור נהגו אף הם לרצוח יהודים שנפלו לידיהם. אנשי ה"ארמייה קריובה" אף הפעילו יחידת מודיעין מיוחדת שערכה מצוד אחר יהודים. לפיכך הצליחו רק יחידים מקרב יהודי ק' לשרוד עד לסוף המלחמה.