ד' ניסן ה'תשפ"ב

קורולובקה KOROLOWKA

עיירה בפולין

מחוז: טארנופול

נפה: בורשצ'וב

אזור: גאליציה המזרחית

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ- 3,081

•  יהודים בשנת 1941: כ -1,161

 

תולדות הקהילה:

כללי

עיירה המרוחקת מבורשצ'וב ב- 12 ק"מ; היא הוקמה, כנראה, במאה ה- 17 והיתה בבעלות פרטית של בני האצולה. התפתחותה חלה במאה ה- 18 ובעיקר במאה ה- 19. לקראת סוף אותה מאה חוברה לקו מסילת-הברזל. ליד העיירה היתה הטירה של בעלי האחוזה. לאחר שהעיירה ניזוקה בעת הכיבוש הרוסי (1914- 1917) נתמעטו אוכלוסיה. היישוב היהודי הוקם, כנראה, לקראת סוף המאה ה- 17 או בתחילת ה- 18. יעיד על כך בית-הכנסת בנוי עץ, שיסודו במאה ה- 18 ואשר עמד על תילו עוד במאה ה- 19. בקורולובקה נולד ב- 1726 וישב שם עד גיל 12 יעקב לייבוביץ' פראנק, מייסד של כת הפראנקיסטים. היישוב היהודי גדל והתפתח במאה ה- 19, אולם עמד ר.ל הזמן בצילן של קהילות בורשצ'ןב ובז'זאני. ב- 1904 פרצה דליקה בעיירה שאכלה כ- 30 בתים יהודים. לעזרת הנפגעים באו יהודי בז'אז'אני שסיפקו להם מזון. לאחר הרס העיירה על-ידי הכובשים הרוסים (לא נותרה במקום אף באר תקינה אחת), פקדה אותה שוב דליקה ב- 1926 ובה עלו באש כ- 30 בתים, שבהם גרו 38 משפחות של יהודים. ראשוני המתיישבים היהודים עסקו בחכירה, במסחר (במאה ה- 18 אף במסחר עם וואלאכיה), ובמאה ה- 19 במסחר זעיר, ברוכלות בכפרים ובמלאכה. במבנה המקצועי של יהודי קורולובקה לא חל שינוי ניכר בתקופה שבין שתי המלחמות. דבר זה ניתן ללמוד מן הנתונים המפרטים את מקצועות הלווים בקופת גמ"ח (הוקמה ב- 1929 ונתנה הלוואות כלהלן. ב- 1935- 1936 - 202 הלוואות בסך כולל של 11,197 זלוטי, וב- 1936- 1937 - 217 הלוואות בסך כולל של 15,090 זלוטי), ומהלווים היו 16 בעלי מלאכה, 78 סוחרים זעירים ורוכלים, 4 פועלים שכירים 15 חקלאים ו- 12 שונים. בשנות ה- 30 הורע מצבם הכלכלי של יהודי קורולובקה, על הסוחרים היה לעמוד בתחרות קשה בקואופרטיבים האוקראיניים, וגברה ההסתה האנטישמית בעיירה ובכפרי הסביבה. במאי 1937 נרצחה בכפר הסמוך לקורולובקה משפחה יהודית ובכפרים אחרים קיבלו היהודים מכתבי-איומים. באפריל 1939 הוכה יהודי בעל בית-מלאכה לייצור שמן. לאחר גזירת השחיטה בפולין ב- 1937 לא אישרו השלטונות לקיים בקורולובקה אפילו איטליז כשר אחד. הקצבים נותרו אפוא בלא פרנסה ואת הבשר נאלצו להביא מבורשצ'וב. מרבני המקום יצויין ר' אברהם-אבוש אייזנר, יליד קורולובקה שכיהן בקודש בהוש שברומניה, בגרודק יאגיילונסקי ובקורולובקה. הוא היה משכיל והשתתף ב"המגיד" וב"הצפירה". במאמריו על דרכי החינוך היהודי הטיף לייסוד בתי-ספר לילדי ישראל מטעם החברה כי"ח. ב- 1877 התפטר מהרבנות בקורולובקה ופתח שם חנות ספרים; ייסד עתון "הצופה" (שתי חוברותיו ראו אור בלבוב ב- 1878). ב- 1879 העביר את החנות לצ'רנוביץ שבבוקובינה. שנים רבות האריך על כס הרבנות בקורולובקה ר' חיים ב"ר יעקב-שמעון רוזנברג, נתמנה ב- 1884 והמשיך לכהן בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. בשל התנגדותו לציונים, לא הוקמו בקורולובקה עד מלחמת-העולם הראשונה ארגונים ציוניים קבועים. אולם בהשתדלותם של אחדים ממשכילי המקום, בין השאר הרופא לאזאר פיירשטיין, הוקם בשנים האחרונות למאה ה- 19 או בתחילת ה- 20 בית-ספר מיסודו של הבארון הירש. בתום מלחמת-העולם הראשונה, לאחר שלטונה של הרפובליקה האוקראינית המערבית בעיירה בשנים 1918- 1919 ולאחר שעזבוה הבולשביקים ב- 1920 ועוצב השלטון הפולני, ניגשו ציוני המקום לפעולה ערה. תחילה התארגנו לעזרת הפליטים שבאו אז לקורולובקה מאוקראינה, ובמרוצת הזמן הוקמו סניפי ההסתדרויות הציוניות וכן קני תנועות-הנוער של השומר הצעיר, הנוער הציוני, בית"ר וגורדוניה. ב- 1925 הוקם סניף עזרה. בתחום התרבות פעל המועדון "חובבי תרבות" וכן ספריות וחוגים לדראמה שנתקיימו ליד ארגוני הנוער. ב- 1935 נתקיים במקום בית-ספר עברי משלים. בבחירות למועצת העיריה שנתקיימו ב- 1927 נבחרו 22 יהודים (מתוך 48 נבחרים), רבים מהם ציונים ואחד מהם, נ. גלברד, נבחר לסגן ראש העיר. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 הצביעו השוקלים כלהלן: הציונים הכלליים - 202, המזרחי - 13, רשימה ארץ-ישראל העובדת - 137. ב- 1939 נמכרו במקום 79 שקלים, אולם הבחירות לקונגרס לא נתקיימו בקורולובקה. על קורותיהם של יהודי קורולובקה בתקופת השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941) חסרות לנו ידיעות. לאחר שפרצה המלחמה בין גרמניה לברית-המועצות נכנסו הגרמנים לעיירה בראשית יולי 1941. הם החלו מיד ברדיפות היהודים: כל האוכלוסים הכשירים לעבודה נשלחו לעבודות-כפייה, בעיקר בחקלאות. הרכוש היהודי נשדד; בין היתר נצטוו היהודים למסור את כל חפצי-הערך שברשותם. באיסוף מתן זה חוייב היודנראט שהוקם בפקודת השלטונות. בראשו עמד מאקס גליקשטרן יהודי עשיר ומכובד בעיירה. הוקמה גם משטרה יהודית. אקציית החיסול העיקרית בקורולובקה היתה בחג הסוכות תש"ג (26.9.1942). לפנות בוקר כיתרו את העיירה שוטרים גרמנים ואוקראינים ופתחו ביריות. היהודים הוצאו מבתיהם לרחוב ורוכזו בכיכר שליד הצלב. התשושים נרצחו בבתי- הם, וכן נורו הבורחים. המרוכזים בכיכר הוטענו על משאיות והוסעו לבורשצ'וב הסמוכה, שגם בה נתקיים אז שילוח יהודים אל.מחנה-ההשמדה בבלז'ץ. הבאים מקורולובקה צורפו לשילוחים אלה. מספר קרבנות האקציה בקורולובקה היה 700- 900, ובכללם ההרוגים במקום. בקורולובקה נותרו רק יהודים מעטים, שניצלו בזכות שהייתם בשעת האקציה במקומות- העבודהה, או בזכות מחבוא יעיל. חודש ימים אחר-כך - ב- 22.10.1942 - חדל היישוב היהודי בקורולובקה להתקיים, שכן המעט שנותר נצטווה לעבור תוך 24 שעות לגיטו בבורשצ'וב, ושם פקד אותו גורלם של אוכלוסי המקום. בסביבה הקרובה של קורולובקה בחווה גדולה, נשארו מרוכזים כמה עשרות יהודים שעבדו שם. ודאי היו אלה אנשי קורולובקה והכפרים הסמוכים. מחנה-עבודה זה התקיים עד סיום העונה החקלאית בשנת 1943, וחוסל בשלהי הסתיו. רוב היהודים נרצחו במקום