תרומות
קיירנוז'יה Kiernozia
עיירה בפולין
מחוז: וארשה
נפה: לוביץ'
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-726
• יהודים בשנת 1941: כ-284
תולדות הקהילה:
כללי
לא ידועים לנו פרטים על תחילתו של היישוב קיירנוז'יה. הכפר קיירנוז'יה היה קיים כבר במאה ה- 15 והיה בבעלותם של בני האצולה ממשפחת שרפסקי. בשנות השישים של המאה ה- 19 היה המקום בבעלותם של בני משפחח לאסוצקי. מיקומה של קיירנוז'יה על אם הדרך מלוביץ' לפלוצק השפיע על התפתחותה. קיירנוז'יה היתה למרכז מסחר ומלאכה לסביבה החקלאית ובמקום התקיימו ימי שוק קבועים. בשנת 1784 העניק המלך סטאניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי למושל מחוז גוסטינין רשות לקיים בקיירנוז'יה 6 ירידים שנתיים נוספים. בשנת 1807 נכללה העיירה בנסיכות וארשה ומשנת 1815 עד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין הקונגרסאית. בזמן מלחמת העולם הראשונה נכבשה קיירנוז'יה בידי יחידות הצבא הגרמני ואלה שהו בה משנת 1915 עד שנסוגו בשנת 1918. אין בידינו ידיעות מפורטות על ראשיתו של היישוב היהודי בקיירנוז'יה. מגורי יהודים ביישוב לא הוזכרו לפני ראשית המאה ה- 19. היהודים התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. לפי נתונים חלקיים משנות השבעים של המאה ה- 19 היו בבעלותם של יהודי קיירנוז'יה 8 חנויות ו- 11 בתי מלאכה. כאמור היתה בקיירנוז'יה במחצית השנייה של המאה ה- 19 קהילה מאורגנת. במקום הוקמו בית כנסת ובית מדרש. בקיירנוז'יה לא היה בית עלמין ויהודי קיירנוז'יה נהגו לקבור את מתיהם בבית העלמין בלוביץ'. בקיירנוז'יה כיהן באותן שנים בתפקיד הרב ר' אברהם נח ניימאן, גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התפרנסו יהודי קיירנוז'יה מן המסחר הזעיר ומן המלאכה. רבה של קיירנוז'יה היה באותה תקופה ר' משה בצלאל פערקאל (נספה בשנות השואה). רבים מיהודי קיירנוז'יה ובמיוחד הצעירים ובני הנוער, נטו לציונות. במקום היה קן של בית"ר שהיו בו כ- 40 חברים. ילדי ישראל למדו בחדר מסורתי ובבית-הספר הפולני העירוני. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ועם התקרבות הצבא הגרמני לקיירנוז'יה עזבו רבים מיהודי המקום את בתיהם ונמלטו מזרחה. ב- 16 בספטמבר 1939 הפציצו מטוסים גרמניים את קיירנוז'יה. באותו יום נהרס בית הכנסת ו- 20 מיהודי המקום נהרגו או נפצעו. קיירנוז'יה נכבשה ב- 18 בספטמבר 1939. באותו יום ריכזו הכובשים את יהודי העיירה שנשארו במקום וגירשו אותם לעיר ז'יכלין, המרוחקת מקיירנוז'יה 17 ק"מ. המגורשים הוחזקו במשך הלילה תחת כיפת השמים וללא מזון וגורשו משם למחנות לעבודת כפייה. כעבור ימים אחדים שבו היהודים לקיירנוז'יה ומצאו את בתיה ם שדודים. במארס 1940 הכניסו הגרמנים את יהודי קיירנוז'יה לגטו שהוקם בשני רחובות שהיו מאוכלסים פולנים. הפולנים פונו מבתיהם והגרמנים דחסו לתוכם את היהודים. סביב הגטו הוקמה גדר. מדי יום הוציאו הגרמנים את הגברים בני 5 1 עד 60 לעבודות כפייה. ב- 1 ביולי 1940 הכניסו הגרמנים לגטו בקיירנוז'יה כ- 240 יהודים מכפרי הסביבה. בדצמבר של אותה שנה נמצאו בגטו 650 יהודים בערך. במארס 1941 חיסלו הגרמנים את הגטו; יהודי קיירנוז'יה גורשו לגטו וארשה וגורלם היה כגורל יהודי גטו זה.