ה' ניסן ה'תשפ"ב

קלודאווה KLODAWA

עיר בפולין

מחוז: לודז'

נפה: קולו

אזור: לודז' והגליל

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ- 3,901

•  יהודים בשנת 1941: כ-1,350

 

תולדות הקהילה:

מעמד של עיר הוענק לקלודאווה ב- 1430. ידיעה על המצאותם של יהודים ראשונים בקלודאווה היא מ- 1487. אולם ב- 1647 העיר קיבלה פריווילגיה מהמלך הפולניהמונעת מהיהודים ישיבתם במקום. ההגבלות הללו אושרו מחדש ב- 1755 והן בוטלו באופן רשמי רק בסוף המאה ה- 18. עם זאת הצליחו לחדור לקלודאווה יהודים יחידים וב- 1764 התגוררו בקלודאווה 19 יהודים ובבעלותם 2 בתים. בתחילת המאה ה- 19 גדלה הקהילה בקלודאווה והיהודים התרכזו ברובע בג'יאדוביצה. באוקטובר 1917 פקד אסון את קהילת קלודאווה. שריפה אכלה 87 בתים וביניהם גם בתים של יהודים רבים. בין הקרבנות 5 ילדים יהודים. היהודים עסקו במסחר במוצרים חקלאיים. בעלי מלאכה היוו אחוז ניכר בין המפרנסים היהודיים.

כנראה, הקהילה נוסדה בשנות ה- 20 של המאה ה- 19. ב- 1826 ישב על כס הרבנות ר' בנימין וולף. ר' אפרים אנגלמן כיהן כרבה של קלודאווה מ- 1865 ועד לשנות השמונים. במקום מבנה בית הכנסת מעץ שעמד בשכונת ג'יאדוביצה נבנה ב- 1860 בניין מאבן.

פעילות חוגים ציוניים מאורגנים החלה ב- 1916. בין שתי מלחמות עולם פעלו בקלודאווה מפלגות ציוניות: ציונים כלליים על המשמר), המזרחי, פועלי ציון והתנועה הרביזיוניסטית. לקונגרס הציוני ב- 1933 הצביעו 231 איש, ב- 1937 - 152 וב- 1939 - 192 איש. במקום היה סניף של אגודת ישראל. בבחירות לוועד הקהילה ב- 1931 קיבלה הרשימה הציונית 2 צירים, גוש בלתי מפלגתי- 3 וגוש אגודת ישראל ובעלי מלאכה- 3 צירים. בתקופה זו נתקיימו בקלודאווה איגוד בעלי מלאכה וקופה לגמילות חסדים. בשנים שאחרי מלחמת העולם ה-I היה ר' שלמה אנגלמן, רבה של קהילה קלודאווה הארגונים הציוניים הקימו חוגי תרבות ומועדוני ספורט. בשנות השלושים פעל בקלודאווה מועדון ספורט נורדיה.

בשבועות הראשונים לכיבוש הנאצי בספטמבר 1939 סבלו יהודי קלודאווה מגזרות המקובלות באותם הימים כמו: קונטריבוציות, עבודת כפייה, ענידת אותות קלון, שדידת רכוש, הגבלות תנועה והשפלות. ב- 1940 נמלטו עשרות יהודים מקלודאווה לתחום של גנראלגוברנמנט ובין היתר הגיעו לפיוטרקוב טריבונאלסקי. ב- 1940 נותרו במקום כ- 1,100 יהודים. בין 2- 4 בינואר 1942 נרצחו 46 בני קהילת קלודאווה ביערות ליד קאז'ימייז' ביסקופי. בין 12.1.1942- 9 גורשו כל יהודי העיר להשמדה בחלמנו.