ה' ניסן ה'תשפ"ב

קראקובייץ KRAKOWIEC

עיירה בפולין

מחוז: לבוב

נפה: יאבורוב

אזור: גאליציה המזרחית

אוכלוסיה:

•  בשנת 1941: כ- 1,389

•  יהודים בשנת 1941: כ- 340

 

תולדות הקהילה:

כללי

קראקובייץ נוסדה ב- 1423, וב- 1590 נבנה לידה מבצר. במחצית השנייה של המאה ה- 18 היא עברה לבעלות משפחת פוניאטובסקי. בן המשפחה, המלך הפולני האחרון, ניסה להקים בה גן בוטאני ומוזיאון, ואולם מכל נסיונותיו נשארו בגן העירוני ובמוזיאון שלידו רק שרידים מועטים בלבד. הידיעות הראשונות על יהודים בקראקובייץ הן מ- 1640. נראה שרוב יהודי המקום עסקו במאות ה- 17 וה- 18 בחכירה ופונדקאות ומיעוטם במסחר. ואילו במאה ה- 19 וה- 20 עסקו רובם במסחר זעיר, ברוכלות, ומקצתם במלאכה (ב- 1900 התפרנסו 40 מיהודי קראקובייץ מרוכלות). בשנות ה- 80 של המאה ה- 19 התחילה עזיבה המונית של יהודי המקום ורבים מהם הגרו אל ארצות מעבר לים. האוכלוסיה היהודית הלכה ופחתה והגיעה ב- 1931 לכדי שליש ממספרה ב- 1880. ב- 1927 הוקם בה איגוד של סוחרים זעירים יהודים. שנתיים לאחר היווסדו של איגוד זה הוקמה קופת גמילות חסדים. קופה זו נתנה ב- 1936 70 הלוואות בסך כולל של 10,141 זלוטי. בין הלווים היו 60 סוחרים זעירים ו- 10 בעלי-מלאכה; כנראה שהיו אז רוב-רובם של המפרנסים בעיירה. בראשית המאה ה- 20 התקיימו בקראקובייץ בית- כנסת חדש, שנבנה במקום הישן, ו- 2 קלויזים. מרבני המקום ידועים לנו: ר' שלמה-זלמן, שכיהן ברבנות בראשית המאה ה- 18, ובאמצע אותה מאה כיהן בקודש ר' פנחס קצנלבוגן, שעבר מקראקובייץ לכהן כרבה של לבוב. בראשית המאה ה- 19 היה רבה של קראקובייץ ר' מרדכי ב"ר אברהם גימפל. במחצית השנייה של אותה מאה ישב על כס הרבנות ר' מאיר הורוויץ, נכדו של ר' יששכר-בר מסטאניסלאבוב. ב- 1906 נבחר כרבה של העיר ר' מאיר ב"ר יצחק-יהושע קלוגר. רבה האחרון של קראקובייץ היה ר' משולם קלוגר. ב- 1925 הוקמה ההסתדרות הציונית בקראקובייץ בשם "יידישע לעזע פאריין" ב- 1932 התארגנו סניפי אחוה, בית"ר ועקיבא. בבחירות לקונגרסים הציוניים בשנים 1931- 1935 הצביעו רוב השוקלים בעד הציונים הכלליים, מיעוטם בעד המזרחי, וקולות יחידים ניתנו להתאחדות ולרביזיוניסטים. בבחירות למועצת העיריה שהתקיימו ב- 1927, נבחרו 14 יהודים מכלל 32 חברי המועצה. כל היהודים אשר נבחרו מ"הרשימה הלאומית", ואילו רשימתו של ראש הקהילה טראכטנברג לא זכתה אפילו במאנדאט אחד. בבחירות ב- 1932, שנתקיימו על פי התקנון החדש, נבחרו רק 2 יהודים מתוך 12 נבחרים. בסוף המאה ה- 19 פנו יהודי קראקובייץ לקרן של הבארון הירש בבקשה לייסד בקראקובייץ בית ספר. בקשתם הושבה ריקם, כנראה בגלל המספר המועט של היהודים בקהילה. מוסד תרבותי חשוב, שהתקיים בין שתי מלחמות-העולם בקראקובייץ, היתה הספריה הציבורית היהודית שליד בניין הקהילה, ולה אולמות לקריאה ולהרצאות. על קורותיהם של יהודי המקום בימי מלחמת-העולם השנייה ועל חיסולו של ישוב זה ידיעותנו מקוטעות ולא מהימנות ביותר. בנובמבר 1942 עשו הגרמנים בעיירה "אקציה" (הריגה המונית במקום או שילוח להשמדה), שהקיפה גם את יהודי ויילקיה-אוצ'י, שנעקרו לקראקובייץ בו בחודש. קומץ היהודים שנשארו בחיים בקראקובייץ לאחר אקציה זו, גורשו בדצמבר 1942 אל יאבורוב, ושם פקד אותם גורלם של כל יהודי המקום והסביבה שרוכזו בעיר זו