תרומות
קרומולוב KROMOLOW
עיירה בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: זוויירצ'יה
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:
• יהודים בשנת 1941: כ-200
תולדות הקהילה:
כללי
ק' היא יישוב עתיק יומין. בראשית המאה ה-16 בנו בעלי העיירה האצילים בונאר, קלוויניסטים על-פי אמונתם, כנסייה קלוויניסטית. בשנת 1574, כשהבעלות של ק' עברה למשפחת פירליי שחזרה אל הדת הקתולית, חזרה הכנסייה והיתה לקתולית. במרוצת השנים עברה ק' מידי משפחת אצילים אחת לחברתה. במאה ה-18 נוסדו במקום מטוויות ובתי-מלאכה לאריגה. מלכה האחרון של פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי, אישר מחדש את זכויות העיר של ק', שהתבססו על פריווילגיה ישנה, והגדיל את מספר הירידים השנתיים שבעליה היו רשאים לקיים בה.במאה ה-19 התפתחה תעשיית הבדים בק'. ב-1836 היו במקום 72 אורגי בדי צמר, 52 טווי בדים מכותנה ועוד כמה בעלי מלאכה במקצועות הקשורים לענף הזה.
תעשיית הבדים ושיווקם שימשו מקור פרנסה עיקרי לרוב תושבי המקום, נוצרים כיהודים. אחדים מבני העיירה החזיקו גם חלקות שרה או גינות. מקורות הפרנסה האלה לא השתנו הרבה בראשית המאה ה-20, ואף בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, אחרי כינון מדינת פולין העצמאית. ואולם בגלל התחרות מצד מרכזים אחרים לייצור בדים בפולין כמו לודז', ביילסקו וביאליסטוק פחת אז במידת מה היקף הייצור בק'.
ראשוני היהודים השתקעו בעיירה כבר במאה ה-16. המקומיים ידעו לספר שבבית-העלמין היהודי הישן ניצבה מצבת בת 400 שנה בערך. בשנת 1905 התמלא בית- העלמין הישן עד אפס מקום ובני הקהילה קיבלו היתר מן השלטונות להכשיר שטח לבית-עלמין חדש.
רוב יהודי ק' התפרנסו ממסחר וממלאכה. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו במקום 10 סוחרים, שעל-פי קני-מידה מקומיים נחשבו סוחרים גדולים, ואילו שאר הסוחרים היו חנוונים (בעלי חנויות מכולת) ורוכלים. רוב בעלי מלאכה היהודים היו חייטים ואופים. כל המאפיות בעיירה היו בבעלות יהודים.
מאז הקמתה סבלה ק', ובמיוחד הרובע היהודי שלה, מאסונות טבע, דלקות ומגפות. בשנת 1852 פרצה בה מגפת כולרה, "המגפה הגדולה", שנספו בה לא מעט יהודים. כולם נקברו בקבר אחים גדול בבית-העלמין הישן. בשנת 1864 שללו השלטונות הרוסיים מק' את מעמדה העירוני, במסגרת צעדי הענישה נגד יישובים שתושביהם השתתפו במרד הפולני של 1863.
בימי מלחמת העולם הראשונה פחת מספר היהודים בק'. לפי הוראות הצבא הרוסי נאלצו יהודים רבים לעזוב את העיר וקהילת ק', שהיתה בעבר גדולה מקהילת זוויירצ'יה הסמוכה (יהודי זוויירצ'יה אף היו כפופים בעבר לקהילת ק' וקברו בה את מתיהם), הלכה והצטמקה. גם מצבם הכלכלי של היהודים הלך והידרדר. יעידו על כך שיעורי המס ששילמו יהודי המקום לקהילה. בשנת 1903 שילמו 50 איש מס לפי הדרגה הראשונה (כלומר שהיו אמידים), 94 סווגו בדרגת המס השנייה (מתפרנסים ברווחה) ו-135 בדרגה השלישית (שכבות המצוקה); היתר, 1,461 יהודים, רוב מניינה ובניינה של הקהילה, היו עניים מרודים שלא נכללו כלל בין משלמי המס.
נראה שיהודי ק' התארגנו לקהילה מראשית התיישבותם במקום. במאה ה-19 היו בעיירה כל מוסדות הציבור המקובלים בקהילות ישראל.
בראשית המאה ה-20 השתקע בק' האדמו"ר ר' נתן נחום רבינוביץ, ממשפחת האדמו"רים של רדומסק, והקים בה את חצרו. הוא כיהן גם כרב בעיר, עד שעבר לזוויירצ'יה.הוא נספה בשואה. בנו, ר' שלמה אלימלך, מילא את מקומו כרב אבל אחר-כך עבר אף הוא לקמינסק ולזוויירצ'יה, ונספה בשואה שלושה חודשים לפני השחרור. קידש שם שמים בהתנהגותו באושוויץ. אחריו ישב על כס הרבנות בק' ר' אלחנן דוד שידלובסקי, רבה האחרון של הקהילה, ששימש בתפקידו עד לימי השואה.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נמשך תהליך היציאה לערים גדולות וההגירה. היו שניסו למצוא את פרנסתם בווויירצ'יה הסמוכה, שהלכה והתפתחה אז, אבל רבים עברו לערים גדולות מרוחקות או היגרו לארצות זרות. בתקופה זו נבלמה גם התפתחות חיי החברה והציבור היהודיים בק' ומפלגות יהודיות וציוניות לא ייסדו בה את סניפיהן. אמנם בשנת 1930 נוסד בק' סניף של הרוויזיוניסטים, אבל הוא נסגר כעבור זמן קצר.
בספטמבר 1939 ישבו בק' 200 יהודים בקירוב. גם לאחר שנכבשה בידי הגרמנים לא הוקם בה גטו ולא נתמנה יודנראט. תחת הכיבוש הנאצי סבלו גם יהודי ק', כאחיהם בכל פולין, מגזרות ומרדיפות. הם חויבו לענוד סרט זרוע לבן ועליו מגן-דוד, הוטלו עליהם הגבלות שונות ומשונות שהקשו עליהם להשיג מזון, והם נפלו קרבן למעשי התעללות, חטיפות לעבודת כפייה וכיו"ב. במיוחד התעללו הגרמנים ביהודים אורתודוקסים - מרטו את זקניהם, שיסו בהם כלבים ואילצו אותם לעשות "תרגילי התעמלות". עבודות הכפייה שהיהודים הועסקו בהן היו מפרכות ומשפילות; על כל יהודי עובד היו 3 או 4 משגיחים גרמנים. באחד הימים העלו הגרמנים באש את בית-הכנסת ואת בית-המדרש. יהודים אחדים סיכנו את חייהם והוציאו מן הבניין הבוער ספרי תורה וספרי קודש אחרים וניסו להחביאם. את הרב, ר' אלחנן דור שידלובסקי, הוציאו הגרמנים מבית-הכנסת כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין, שפכו עליו גיגית מים, מרטו את זקנו והתעללו בו לעיני ההמון שהתאסף שם כדי לצפות במחזה.
בתקופה זו קיבלו יהודי ק' מעט עזרה - מימון ארוחות חינם, חבילות מזון וביגוד לילדים - מארגון יס"ס (עזרה עצמית יהודית) בקרקוב.
במרס 1941 חוסל היישוב היהודי בק'. כל יהודי המקום הועברו לזוויירצ'יה ומשם, כנראה בתחילת 1942, צורפו לאחד המשלוחים לאושוויץ.
1939, הם גורשו לגטו לודז'.