ה' ניסן ה'תשפ"ב

אוסטרוזץ OSTROZEC

עיירה בפולין
נפה: דובנה
אזור: ווהלין ופוליסיה
20 ק"מ דרומית מזרחית ללוצק
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 1,706
• יהודים בשנת 1941: כ- 632
• יהודים לאחר השואה: כ- 25

תולדות הקהילה:
כללי
עיירה בנפת דובנה, בקהילייה הכפרית מאלין.

בעת מלחה"ע ה - I
אוסטרוז'ץ היא עיירה השוכנת בערך 20 ק"מ מדרום-מזרח ללוצק. בראשית המאה ה- 16 היתה כפר שנכלל בנחלאות שר העיר טרוקי, הנסיך פיוטר מיכיילוביץ'. ב- 29 ביוני 1528 העניק המלך זיגמונט הראשון לעיר זכויות מגדבורגיות. בכתב-הזכויות נאמר: "...ליישב בה פולנים, רוסים, יהודים, וארמנים... והיהודים של אותו מקום אוסטרוז'ץ ינהלו את חייהם לפי החוקים והנהלים שהיהודים עושים ומקיימים, וכן לפיהם נשפטים". יש להניח אפוא, שאז גם התחילה התיישבות יהודים באוסטרוז'ץ. ברם, לכלל יישוב יהודי גדול לא הגיעה אוסטרוז'ץ והיא נשארה קהילה קטנה הכפופה לקהילת האם לוצק. בהתוועדות של גליל ווהלין בשנת 1700 הוטל עליה מס גולגולת בשיעור של 200 זהובים, שיעור נמוך. שהוטל בדרך כלל על יישובים קטנים. במאה ה- 18 נפקדו באוסטרוז'ץ, יחד עם הכפרים הסמוכים לה, 100 יהודים בלבד. למספר זה, שחושב לצורכי מס הגולגולת, יש להוסיף תינוקות למטה מגיל שנה וכלי-קודש. קרוב לוודאי שהיו גם כאלה שהתחמקו מן המיפקד כדי לא לשלם מס. לקראת סוף המאה ה- 19 גדל מספר היהודים והיה בה בית-כנסת. משנת 1870 כיהן ברבנות באוסטרוז'ץ ר' בנימין פירר.

בין שתי המלחמות
בין שתי מלחמות העולם היה לאוסטרוז'ץ מעמד של מועצה מקומית. הנזקים שנגרמו לעיירה בעת מלחמת העולם הראשונה תוקנו מהר וגם יהודי אוסטרוז'ץ חזרו לשגרת חייהם. עיקר פרנסתם היה על המסחר הזעיר והמלאכה. בבחירות שנערכו בקהילות היהודיות בשנת 1928 (הראשונות בתקופת השלטון הפולני) צורפה אוסטרוז'ץ, יחד עם בורמל. דמידובקה, טרוביץ ומלינוב, לקהילה אחת. לרב רשמי של הקהילה המקובצת נבחר רבה של טרוביץ ר' מרדכי נטע אקרמן. כרבה של אוסטרוז'ץ כיהן ר' משה'לה וו', שנספה עם בני עדתו בשואה. באוסטרוז'ץ היו שלושה בתי-כנסת, שניים מהם של חסידים: אחד של חסידי אוליקה ואחד של חסידי טריסק.
על הפעילות הציונית באוסטרוז'ץ ידוע לנו, שבבחירות לקונגרס הציוני הי"ט שהתקיימו( בשנת 1935) השתתפו 36 איש, ואילו בבחירות לקונגרס הכ"א (בשנת 1939) - 55 איש; 50 מהם הצביעו בעד רשימת ארץ-ישראל העובדת ו- 5 - בעד רשימת "הציונים הכלליים".

במלחה"ע ה - II
ב- 26 ביוני 1941 נכבשה אוסטרוז'ץ בידי הצבא הגרמני. על יהודי העיירה הוטלה עבודת כפייה והם הועסקו בחקלאות בכפרי הסביבה, בתיקון דרכים, בחטיבת עצים ביערות ובמתן שירותים שונים. הם נצטוו גם לשאת את הסימן היהודי: בהתחלה היה זה סרט שרוול ועליו מגן-דוד כחול, שהוחלף בספטמבר לטלאי צהוב. באוגוסט 1941 ריכזו הגרמנים 40 גברים בתואנה שהם עומדים להישלח לעבודה בוויניצה, אך לאמיתו של דבר רצחו אותם. כעבור חודש, בספטמבר, חטפו הגרמנים בערך 100 גברים, ושוב השתמשו בתואנה שעומדים להובילם לביצוע עבודות. במקום זאת הובלו האנשים אל מחוץ לעיירה ונרצחו. לאחר פסח תש"ב (אפריל 1942) הוקם הגטו. הובאו אליו יהודים מכפרי הסביבה וכן מן העיירה טרוביץ. בתחומו הצטופפו בערך 1,700 נפש בתנאי מגורים קשים. בכ"ח בתשרי תש"ג (9 באוקטובר 1942) הוצאו יהודי הגטו, הובלו לכיוון העיירה מרוויץ ונרצחו שם ליד בורות שהוכנו מראש. רבים מיהודי אוסטרוז'ץ ניסו למלט את נפשם מן הטבח. בין המעוררים לברוח היה הרב משה'לה, אבל הגרמנים תפסו את רובם ורצחו אותם. גם ר' משה'לה היה בין הנרצחים. כמה יהודים שברחו הצליחו להינצל בעזרתם של אוקראיני מאחת הכיתות הבאפטיסטיות ושל איכרים צ'כיים מכפרי הסביבה. אוסטרוז'ץ שוחררה ב- 12 בפברואר 1944. מיהודי העיירה ניצלו בין 20 ל- 30 איש; כמחציתם - ביערות ובמחבואים.

 

http://www.jewishinstitute.org.pl/en/gminy/miasto/588.html

 

http://www.avotaynu.com/books/cahjp.htm

 

http://www.traveljournals.net/explore/ukraine/map/m1557331/ostrozec.htm