תרומות
נור NUR
ישוב עירוני בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: אוסטרוב מאזובייצקה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ-1,263
· יהודים בשנת 1941: כ-400
· יהודים לאחר השואה: יחידים שרדו
תולדות הקהילה:
היישוב העירוני נור שוכן על שפתו הימנית של הנהר בוג, בין צ'ייחאנוביץ ובין צ'יז'בו. ליישוב היה עבר מפואר והוא עתיק יומין. תחילתו כנראה כמבצר שהגן על המעבר על הנהר בוג. עוד לפני שנת 1425 קיבלה נור זכויות עירוניות מידי נסיך מאזוביה בולסלאב. בשנת 1564 קיבלה העיר זכות להשיט לגדאנסק דוברות טעונות סחורות, בעיקר דגנים (בלא מכס). באותה שנה היו בנור 263 בתים, מספר נכבד לפי מושגי הזמן ההוא, והעירוניים נחשבו אמידים. במאות ה- 16- 18 התקיימו במקום כנסים של בני האצולה (סיימיקים) ובעת שנערכו הכנסים התקיים מושב בית הדין. נור היתה אז לעיר ראשית של נפה ("ארץ"). המלחמות עם השוודים באמצע המאה ה- 17 ובתחילת המאה ה- 18 רוששו את העיר ומספר תושביה ירד. מאז שוב לא חזרה נור למעמדה הקודם. מתחילת המאה ה- 19 ידוע על קיומם של 74 בתים בלבד ועל שרידי רחובות מרוצפים. נור איבדה את מעמדה כעיר. במדינת פולין שבין שתי מלחמות העולם נחשבה נור יישוב עירוני ומבחינה מינהלית נחשבה כפר. ייתכן שכמה משפחות יהודיות ישבו בנור עוד לפני שירדה העיר מגדולתה במאות ה- 17 וה- 18. במקום התקיימו 3 ירידים בשנה וגם הכנסים שקיימו בה בני האצולה היו קרוב לוודאי סיבה טובה ליהודים לבוא ולהתיישב בה, אם בדרך קבע ואם בצורה ארעית. לא נמסר שהוטלו הגבלות חוקיות על מגורי היהודים במקום. אולם, מכיוון שאין ידיעות על חיי היהודים במקום, פרט לנתונים מן המאה ה- 19 ואילך, מן הדין לקבוע את תחילת התיישבותם של היהודים בנור בתחילת אותה מאה. באמצע המאה ה- 19 כבר קיימת בנור קהילה יהודית מאורגנת על מוסדותיה הקהילתיים. עיסוקם של יהודי המקום היו המסחר הזעיר והרוכלות בכפרים; מקצתם עסקו במלאכה. משפחות אחדות עסקו בחקלאות. אין ידיעות על חיי היהודים בנור בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, פרט לידיעה על כהונתו של ר' יעקב מארקוביץ כרב דמתא (בשנת 1924 ישב על כיסאו ובשנת 1937 עדיין המשיך בכהונתו כרב העיר. לאחר מלחמת העולם השנייה חי בישראל, בבני-ברק). לפי ידיעה משנת 1935 נרצחו במקום שני סוחרים יהודיים בידי שודדים. ב- 13 בספטמבר 1939 נכנסו יחידות הצבא הגרמני לנור ושהו בה שבועיים בערך. על-פי ההסכם בין ברית המועצות ובין גרמניה( הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) צורפה נור לשטח הכיבוש הסובייטי. החיילים הסובייטיים נכנסו לעיירה ב- 28 בספטמבר ושהו בה עד ה- 22 ביוני 1941. נור היתה לנקודת מעבר של פליטים יהודיים משטח הכיבוש הגרמני, שביקשו מקלט בשטח הכיבוש הסובייטי. יהודי המקום עזרו למאות הפליטים האלה כמיטב יכולתם (להבריח את הגבול, וגם במזון ובמציאת מקומות לינה). באפריל 1940 החליטו השלטונות הסובייטיים לפנות את נור מתושביה. בייחוד היו מעוניינים לסלק את היהודים המקומיים ואת הפליטים (כנראה בשל קרבת המקום לגבול ובשל ריבוי מעשי ההברחות). הכוונה היתה להעבירם לצ'ייחאנובצה, המרוחקת מנור 12 ק"מ בערך ו- 7 ק"מ מן הגבול. פינוי נור נמשך שבועיים בערך. המפונים הורשו לקחת עמם את רכושם (ואפילו עצים לבנייה). במקום החדש שוכנו רובם ברחוב חוצ'ימסקה. צ'ייחאנובצה נכבשה בידי יחידות הצבא הגרמני כבר ביום הראשון לפלישת הגרמנים לברית המועצות, בשעת בוקר מוקדמת. גורלם של יהודי נור היה כגורלם של שאר היהודים תושבי צ'ייחאנובצה. רק מתי מספר מיהודי נור שרדו לאחר תקופת השואה.