סווין SAWIN

קהילה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: חלם
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:
כללי

ס', יישוב עירוני המרוחק 14 ק"מ מחלם, היתה תחילה בבעלות בית המלוכה וב-1456 עברה לידי בישופות חלם. מאוחר יותר היתה בבעלותן של כמה משפחות אצילים, ובאמצע המאה ה-17 היתה שוב בבעלות בית המלוכה. בשנת 1660 היו בה רק 108 בתים והיא מנתה 322 תושבים. במרחק 2 ק"מ מס' שוכן הכפר רודה, הנזכר לראשונה בתעודות מן המאה ה-15. במחצית השנייה של המאה ה-19 היה במקום מפעל מודרני ליציקת זכוכית עם מכונות קיטור ושני כבשני יציקה, שהיה שייך לשני יהודים, רפאל שולברג ושלמה בורנשטיין. בשנת 1893 עבדו בו 179 פועלים מבוגרים ו-43 ילדים. במפעל ייצרו כלי מטבח ובקבוקים בפדיון שנתי של 71,000 רובל. בשנת 1921 מנתה ר' 583 תושבים, 236 מהם יהודים.
לצד העבודה במפעל הזכוכית התפרנסו יהודי רודה וס' ממסחר וממלאכה. מקצתם היו גם בעלי גינות ושדות. האוכלוסייה המקומית הנוצרית (קתולים ופרבוסלווים) עסקה בעיקר בחקלאות.
אך מעט ידוע לנו על קורותיהם ועל אורחות חייהם של יהודי שני היישובים האלה. בשנת 1884 היה בס' רב, ר' מרדכי אייזיק יוסטמן, מחבר "שושנת מרדכי". הן בס' והן ברודה היו בתי-תפילה והיהודים החזיקו שו"ב. מלמדים היו מביאים מחלם (ע"ע), ולשם נסעו גם כשנזקקו לדין-תורה. בראש קהילת ס' עמד ועד קהילה בן 8 חברים, רובם חרדים.
בתקופה שבין שתי המלחמות היתה בס' פעילות ציונית והוקמו סניפים של "המזרחי" ר'הציונים הכלליים". ערב הקונגרס הציוני הט"ו (1929) רכשו 8 מיהודי רודה את ה"שקל" הציוני 3 מהם הצביעו למען רשימת "ההתאחדות" ו-5 נתנו קולן לגוש הציוני-סוציאליסטי. בספטמבר 1939 נכבש האזור בידי הגרמנים. בס' הוקם יודנראט, שגם יהודי רודה היו כפופים לו. גטאות לא הוקמו בשני היישובים הקטנים. עובדי הכפייה היהודים הועסקו על-פי רוב בחוות חקלאיות סמוכות. עד 1942 לא סבלו יהודי המקום רעב קשה והצליחו להתפרנס, אם גם בדוחק. גם הם, כאחיהם למקומות אחרים, חויבו לענוד סרט זרוע שעליו מגן-דוד. בס' וברודה לא ישבו גרמנים דרך קבע, אך מפעם לפעם ביקרו במקום גרמנים מבחוץ, שהתעללו ביהודים ובזזו את רכושם.
בשנים 1940-1942 הובאו לס' ולרודה 1,700 יהודים ממגורשי קרקוב, והיהודים המקומיים נאלצו לתת להם קורת גג. הצפיפות בבתי היהודים המקומיים, בייחוד ברודה, שם שוכנו הפליטים בצריפים, היתה ללא נשוא.
במאי 1942 ריכזו הגרמנים את יהודי שני היישובים והפליטים שעמם סמוך לתחנת הרכבת ברודה, ושילחו אותם בקרונות משא למחנה ההשמדה סוביבור. רק יחידים הצליחו להימלט ליער, או מצאו מקלט אצל נוצרים.