תרומות
אופטובייץ OPATOWIEC
עיר בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: פינצ'וב
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
על הגדה המערבית של נהר ויסלה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 762
• יהודים בשנת 1941: כ- 166
• יהודים לאחר השואה: יחידים
תולדות הקהילה:
מידע כללי
א' שוכנת על הגדה המערבית של הנהר ויסלה, במרחק 10 ק"מ מן העיירה נובי קורצ'ין. במשך זמן רב היתה שייכת למסדר הבנדיקטיני, שמרכזו היה בקרבת מקום. במאה ה-13 קיבלה א' זכויות עיר ובמאה ה-16 הגיעה לשיא התפתחותה. פלישת השוודים בשנת 1655 שמה קץ לתקופת הפריחה והשגשוג. תושבי המקום סבלו רבות מידם של הכובשים, ורבים מבתי העיר נהרסו. רק במאה ה-18 התאוששה א' במקצת, אבל ב-1869 נשלל ממנה מעמדה העירוני. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם לא חלו בא' שינויים של ממש, פרט לבניית נמל קטן על שפת הנהר. בספטמבר 1939 נכבשה א' בידי הגרמנים. בתקופה זו התמעטה מאוד אוכלוסייתה.
אף שבא' נאסרה ישיבת יהודים עד 1862 מכוח היותה יישוב כנסייתי, ישבו בה כבר ב-1827 כמה עשרות יהודים. מספרם גדל אחרי מלחמת העולם הראשונה. יהודי א' השתייכו, ככל הידוע לנו, לקהילת ניביקורצ'ין (ע"ע) וקיבלו שם את רוב שירותי הדת. רובם התפרנסו מעבודת האדמה ומקצתם היו סוחרים זעירים וחגוונים או בעלי מלאכה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נוסף עיסוק חדש - עבודה בנמל.
עם כיבוש העיר מצאו בה הגרמנים בערך 120 יהודים,אבל תוך שנה-שנתיים הוכפל מספרם עם בואם של פליטים מיישובי הסביבה. כבר בשבועות הראשונים לכיבוש הטילו הגרמנים על יהודי המקום קונטריבוציה של 10,000 זלוטי, וכדי להבטיח את התשלום לקחו שני בני ערובה ואיימו לרצחם בתוך 24 שעות. יהודי א' הצליחו לגייס את הסכום הנדרש רק בקושי רב, ובני הערובה שוחררו. הגרמנים ההרימו את רכושם הדל של היהודים, פינו אותם מבתיהם וריכזו את כולם ברחוב אחד שבתיו היו קטנים ועלובים. כל פעילות ציבורית, תרבותית או דתית נאסרה עליהם, וגם היציאה מתחום הגטו היתה אסורה. יהודי שהפר את האיסור ויצא להשיג מזון לבני משפחתו סיכן את חייו. הצעירים היהודים גויסו לעבודת כפייה.רובם עברו בוויסות מי הנהר דונאייב.
ב-9 בנובמבר 1942 נערכה בא' אקציה. שוטרים גרמנים ואנשי ס"ס וגסטאפו הקיפו את הגטו הקטן מכל עבריו, אך לאכזבתם מצאו בו רק יהודים מעטים, רובם קשישים וחולים. רוב האחרים נמלטו לכפרי הסביבה או הסתתרו, שכן נודע להם דבר האקציה הצפויה. קבוצה של 36 צעירים וצעירות בנתה לעצמה בונקר והצטיידה בנשק. הגרמנים הזועמים איימו על איכרי הכפרים הסמוכים בעונש מוות אם יתנו מחסה ליהודים או יסייעו להם. תוך ימים מעטים הסגירו מלשינים את רוב המסתתרים והגרמנים רצחו אותם. ב-20 בנובמבר גילו הגרמנים גם את הבונקר ובו 36 הצעירים היהודים; הצעירים ניסו לעמוד על נפשם אך הגרמנים גברו עליהם ורצחו את כולם. רק יחידים מבין יהודי א' שרדו וזכו לראות בשחרור.
קישור לעיריה המקומית