תרומות
אוקונייב OKUNIEW
ישוב עירוני בפולין
מחוז: וארשה
נפה: וארשה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,891
• יהודים בשנת 1941: כ-489
תולדות הקהילה:
במלחה"ע ה - II
אוקונייב נכבשה בידי הגרמנים ב- 28 בספטמבר 1939 בסוכות(ת"ש). כבר בימים הראשונים של הכיבוש רצחו הגרמנים 2 יהודים. עד מהרה הטילו הגרמנים גזרות על היהודים. בין השאר הטילו עליהם עבודת-כפייה. במארס 1942 גורשו יהודי אוקונייב לווארשה ומשם שולחו לטרבלינקה.
טקסט 4
הידיעות הראשונות על אוקונייב הן מן המאה ה- 16. הכפר היה אז בבעלותו של האציל סטאניסלאב אוקון. במרוצת הזמן התפתח הכפר למרכז מסחר לסביבה החקלאית. בשנת 1538 קיבל הכפר אוקונייב מעמד של יישוב עירוני מידי המלך זיגמונט השלישי. במקום נקבעו ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. מלחמות השוודים בתחילת המאה ה- 18 הביאו הרס על אוקונייב. בשנת 1703, בעת ששהה במקום מלך שוודיה קארל השנים-עשר, הוצתה העיירה ונשרפה. היישוב התחיל להתפתח מחדש בסוף המאה ה- 18. לאחר חלוקתה השלישית של פולין, בשנת 1795, נפלה אוקונייב בחלקה של רוסיה ומשנת 1815 עד מלחמת העולם הראשונה היתה בתחום מלכות פולין הקונגרסאית. בשנת 1915 נכבשה העיירה בידי יחידות הצבא הגרמני שהחזיקו בה עד שנסוגו בשנת 1918. ראשוני היהודים התיישבו באוקונייב בסוף המאה ה- 18. פרנסתם היתה על המסחר הזעיר ועל המלאכה. כמה משפחות התפרנסו מחקלאות. החייטות, הסנדלרות והפרוונות היו אצל יהודי אוקונייב לתעשיית בית. עם התפתחות העיירה הלך וגדל גם מספר היהודים. אחוז ניכר מבין המפרנסים סיפקו חומרי בניין ומצרכים שונים ליחידות הצבא הרוסי שחנו במקום. עם התפתחות היישוב קיבלו היהודים זכו. להתארגן וניתנה להם הרשות להקים בית מדרש. בראשית המאה ה- 20 רכשה הקהילה שטח לבית עלמין ובאוקונייב הוקמה "חברה קדישא". עד אותה עת קברו יהודי אוקונייב את מתיהם בבית העלמין בפראגה (פרוור של וארשה). לקהילת אוקונייב השתייכו גם היישובים רמברטוב ומילוסנה. בשנת 1931 הועברה הנהלת הקהילה המאוחדת מאוקונייב לרמברטוב. בשנת 1936 נבחר ועד קהילה מאוחד. ליהודי אוקונייב היו בוועד 3 נציגים (מתוך 8 חברי הוועד רחבנה). מבין הרבנים שכיהנו באוקונייב נזכיר את ר' אליעזר שמואל יוסף פריידקוס, שישב על כס הרבנות במשך 30 שנה. הוא נפטר בשנת 1924. את מקומו ירש חתנו ר' אליעזר רוזשאני, מפעילי "המזרחי" בפולין( נספה בשנות השואה). גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו רוב יהודי אוקונייב להתפרנס ממסחר זעיר וממלאכה והיו ביניהם חייטים, סנדלרים, תפרים, צבעים וכן פועלים שכירי יום. השיתוק הכלכלי שאיפיין את התקופה שבין שתי מלחמות העולם הביא לירידה כלכלית מתמדת במצבם של יהודי אוקונייב. עזרת מה מצאו יהודי העיירה ב"קופת גמילות חסדים" שהוקמה בשנת 1927 ונתנה הלוואות בלי ריבית עד סכום של 300 זלוטי. יהודי אוקונייב סבלו רבות מן הדליקות שפרצו בשנת 1930 ושוב בשנת 1936; עקב הדליקות נשארו עשרות משפחות בלי קורת גג. בגלל המצב הכלכלי הקשה היגרו רבים מאוקונייב לחוץ-לארץ. במיוחד עזבו אנשים צעירים ובעלי מלאכה ורבים מהם עברו לצרפת ולארצות דרום אמריקה. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היתה התנועה הציונית במקום מיוצגת על-ידי סניפי "התאחדות" ו"המזרחי". באוקונייב פעל גם קן של "גורדוניה". מבין המפלגות הלא-ציוניות היה באוקונייב סניף של ה"בונד". כמה מבני הנוער השתייכו לתנועת הנוער הקומוניסטי, שהיתה בלתי חוקית. ילדי ישראל למדו בחדרים המסורתיים, בבית-הספר מיסודה של ציש"א, ששפת ההוראה בו היתה יידיש ובבית-הספר הפולני העממי שהוקם בשנת 1925. בעיירה היתה ספרייה ציבורית על שם י"ל פרץ ( נפתחה בשנת 1924) ולידה פעל חוג חובבים לדרמה.
http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206536.pdf
http://www.zchor.org/hitachdut/pinkas4.htm
http://www.sztetl.org.pl/index.php?a=showCity&id=654&lang=en_GB