תרומות
סטראטין STRATYN
עיירה בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: רוהאטין
אזור: גאליציה המזרחית
במרחק כ- 13 ק"מ מעיר הנפה רוהאטין
אוכלוסיה:
· בשנת 1941: כ- 373
· יהודים בשנת 1941: כ- 155
תולדות הקהילה:
עיירה מרוחקת מעיר הנפה רוהאטין ב- 13 ק"מ. בתחילת המאה ה- 17 היתה סטראטין ידועה ככפר בבעלות האצולה. ב- 1675 התנהל במקום קרב, שבו הובסו הטאטארים על-ידי הצבא הפולני. ב- 1671 העניק המלך מעין מעמד של עיר לסטראטין, כשהירשה לערוך בה 4 ירידים לשנה ושני ימי שוק בשבוע. העיירה לא התפתחה במאות שלאחר-מכן, ואוכלוסייתה הנוצרית התפרנסה על עבודת-האדמה בלבד. ראשוני היהודים התיישבו בסטראטין במחצית השנייה של המאה ה- 17. רובם באו מרוהאטין ועיסוקם היה בחכירה ובפונדקאות. במאה ה- 18 התארגנו תושבי סטראטין יהודים בקהילת-משנה, שהיתה בפופה לקהילת רוהאטין. ב- 1765 חלשה קהילת סטראטין על 12 יהודי הכפרים הסמוכים. בתחילת המאה ה- 19 היתה הקהילה לעצמאית. המפנה בתפתחותה המהירה של העיירה מבחינת ריבוי האוכלוסיה היהודית (והיא אז יותר מ-60% מכלל האוכלוסייה והיסוד העירוני היחידי שבעיירה), חל עם קביעת בסטראטין מושבו של מייסד שושלת האדמו"רים נושאי שם סטארטין, ה"ה ר' יהודה-צבי ב"ר שמואל-זיינוויל ברנדוויין. הוא שימש תחילה כשו"ב במקום, ובהיותו מחשובי תלמידיו של ר' אהרן-לייב מפרמישלן, ובעיקר של ר' אורי מסטרליסק "השרף", הוכתר לאחר פטירתו של האחרון ב- 1826, לאדמו"ר, וירש אתרוב חסידיו, שהתחילו לנהור במאות לסטראטין מקום שבתו של מנהיגם החדש. צאצאיו המשיכו את המסורת של שושלת סטארסין ברוהאטין, סטאניסלאבוב, קוזובה, בורשטין, בוהורודצ'אני, לבוב וכן במקומות אחרים. מתורותיו של ר' יהודה-צבי נרשמו בחיבורים: "שארית יהודה" "דגל מחנה יהודה" ו"דרך חיים תוכחת מוסר" שיצאו לאור לאחר מותו. לאחר פטירתו ישב במקומו, בנו ר' אברהם, וממנו קיבל ב- 1864 חתנו, ר' אורי ב"ר יצחק לנגנר מרוהאטין. באחרית ימיו העתיק ר' אורי את מקומו לרוהאטין ואילו בסטראטין, הנהיג את עדת חסידי-סטארסין אחיינו של ר' אברהם, ר' נחום ב"ר אליעזר, בעל "אמרי טוב". האחרון עבר ב- 1870 לבורשטין, ועל כיסא האדמו"רות בסטראטין ישב ר' יהודה-צבי לנגנר ב"ר אורי. גם הוא עבר באחרית ימיו לרוהאטין, שם נפטר ב- 1907. את מקומו בסטראטין, מילא בנו, ר' יצחק-אייזיק, שעבר ב- 1910 לבוברקה. אחרוני שושלת בראנדוויין-לנגנר, שישבו בסטראטין היו ר' משה לנגנר ב"ר יהודה-צבי ור' אורי ב"ר חיים הלוי ברנדוויין. הללו יצאו את סטראטין לפני מלחמת-העולם הראשונה ולא חזרו אליה. לאחר שנטשו אחרוני שושלת סטארטין את עירם יצא גם זיוה והודה של סטראטין היהודית. היישוב היהודי במקום הצטמצם לכדי שליש ממספרו בשנות ה- 80 למאה ה- 19, וכן ירד גם משקלו בקרב כלל אוכלוסי העיירה. אין לנו ידיעות על פעולות קהילתיות, או ציבוריות אחרות בסטראטין בתקופה בין שתי מלחמות-עולם; כנראה נהנו יהודי סטראטין משירותיה של קהילת רוהאטין והשתתפו בתנועות פוליטיות ובחיי התרבות שם. ב- 1935 נמכרו בסטראטין 70 שקלים, והמצביעים לקונגרס הציוני באותה שנה נתנו את קולותיהם - 39 להמזרחי ו- 31 לרשימה של ארץ-ישראל העובדת. על גורל ישוב יהודי קטן זה בתקופת מלחמת-העולם השנייה אין לנו. נתונים. יתכן שיהודי המקום נפלו קרבן לפוגרום שנערך על-ידי האוקראינים לאחר נסיגתם של השלטונות והצבא הסובייטים מהאיזור בסוף יוני 1941. ואם אמנם נשארו בעיירה (רובם או קצתם) הרי מועד השמדתם על-ידי הגרמנים חל כנראה ב- 1942: בקיץ אותה שנה הם גורשו לבורשטין או בספטמבר-אוקטובר לרוהאטין