סלישץ זוטא SIEDLISZCZE MALE

ישוב חרושתי בפולין
אזור: ווהלין ופוליסיה
12 ק"מ דרומית מזרחית לקוסטופול
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 996

·  יהודים בשנת 1941: כ-100 משפחות

·  יהודים לאחר השואה: כ- 20

תולדות הקהילה:
 

מושבה חקלאית יהודית, בערך 12 ק"מ דרומית-מזרחית לקוסטופול. סלישץ' נוסדה בשנת 1851 על קרקע שנרכשה מבעל-האחוזה פרושינסקי. נקנו אז 670 דיסיאטינות (6,800 דונם בערך) באמצעות מתווך יהודי בשם מיכאל ליטבק, שרשם את האדמה על שמו. דבר זה הביא להתדיינויות ממושכות בבתי המשפט עד שהוסדר העניין והחלקות נרשמו על שם המתיישבים. בשנת 1897 ישבו בסלישץ' 598 יהודים ו- 30 לא יהודים. ברשות החקלאים היהודים היו אז 535 דיסיאטינות (5,500 דונם בערך). כבר אז היתה החקלאות עיסוק משני, ורכים התפרנסו ממלאכות כגון נגרות ובנאות בערים ובעיירות הסמוכות. בראשית המאה ה- 20 התפרנסו מהחקלאות רק 200 נפשות. על-פי המיפקד שנערך בשנת 1921 התגוררו בסלישץ' 996 תושבים, מהם 663 יהודים. באמצע שנות השלושים התגוררו במקום בערך 120 משפחות יהודיות. ברשות 78 מהן היו 365.5 דיסיאטינות (3,800 דונם בערך). הקרקע הדלה והקשיים שנתקלו בהם המתיישבים בפיתוח המשק גרמו לכך, שכמעט מחצית מן האדמות שנרכשו בזמנו נמכרו. גודל המשקים היה אז בין 20 ל- 115 דונם. בעזרת חברת "אורט" נעשה ניסיון לפתח את ענף החלב בצורה קואופרטיבית, אך הדבר הצליח רק בחלקו (למשל, נעשה ניסיון לייצר גבינות קשות, אך הוא נכשל). לרוב היהודים תושבי סלישץ' היו מקורות פרנסה אחרים. בידיהם היו; 12 חנויות ו- 3 איטליזים. אחרים עסקו במלאכות והיו ביניהם 10 חייטים, 8 צבעים, 4 נגרים, 4 בנאים, 2 נפחים ו- 2 סנדלרים. בין שתי המלחמות נכללה סלישץ' בנפת קוסטופול ויהודיה השתייכו לקהיליית קוסטופול. בשנת 1928 נבחרו מטעמה 5 יהודים שייצגו אותה במועצת הקהילייה. נציג אחד מטעמה ייצג את יהודיה בהנהגת הקהילה בקוסטופול. במקום היו בנק קואופרטיבי מיסודו של "אורט", שסייע בידי החקלאים, וכן בית-ספר יסודי פולני-ממלכתי. מלבד זאת היו בסלישץ' שני בתי-מדרש. ברבנות כיהן ר' אליעזר קליינר; הוא נספה בשואה יחד עם בני עדתו. לקונגרס הציוני הכ', שנערך בשנת 1937, הצביעו 54 איש: רשימת ארץ-ישראל העובדת קיבלה 45; המזרחי - 5, הציונים הכלליים - 4. סלישץ' נכבשה בידי הצבא גרמני בראשית יולי 1941. על יהודי המקום הוטלו גזרות, משק החי והציוד החקלאי הוחרמו. בי"ג באלול תש"ב (26 באוגוסט 1942) נרצחו כל יהודי סלישץ'. רק 20 איש ניצלו משום שברחו ליערות. היישוב שוחרר בידי הצבא האדום בסוף ינואר 1944.