סקלה SKALA

עיר בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: אולקוש
אזור: מחוזות לובלין קיילצה

תולדות הקהילה:
 

ס' נזכרת לראשונה במאה ה-13 ככפר של הבישוף מקרקוב. במרוצת הזמן התפתתה והיתה למרכז מסחרי לסביבתה החקלאית, ובמאה ה-14 קיבלה זכויות עיר והיתר לקיים ימי שוק וירידים שנתיים. במלחמת הצפון של ראשית המאה ה-18 הציתו השוודים את העיירה וכמעט מחו אותה מעל פני האדמה. במאה ה-18 כבר היתה פ' מיושבת מחדש והיו בה 118 בתים. עם חלוקתה השלישית של פולין, ב-1795, נפלה מ' בידי אוסטריה, ומ-1815 עד מלחמת העולם הראשונה נכללה במלכות פולין הקונגרסאית. ב-1915 נכבשה שנית בידי האוסטרים, שנסוגו מן האזור ב-1918.
על-פי תעודות מס מקומיות נראה שהיהודים הראשונים התיישבו בס' בשלהי המאה ה-18. במאה ה-19 גדל מספרם. רוב יהודי ס' התפרנסו ממסחר - חנוונות, דוכנים בשוק ורוכלות בכפרים - וממלאכה, בעיקר חייטות אך גם כמה מקצועות אחרים. מקצתם עיברו חלקות שדה בעיבורה של העיירה. בתהליך הפיתוח שפקד את העיירה במחצית השנייה של המאה ה-19 לא נפקד חלקם של היהודים. אחדים מהם ייסדו מפעלי תעשייה קטנים, בעיקר בענף המזון (עיבוד גריסים וייצור ריבה). לא ידוע לנו מתי התארגנו יהודי ס' לקהילה. קרוב לוודאי שבדומה לעיירות אחרות הוקם גם בס' בית-כנסת או בית-מדרש וקודש בית-עלמין. בראשית המאה ה-20 היו בעיירה חיי קהילה מסודרים וכיהן בה רב, ר' יצחק נתן שטרק. רבים מילדי הקהילה למדו גם במאה הזו בחדר המסורתי.
בתום מלחמת העולם הראשונה קם בס' ועד עזרה לנזקקים ונפתח מטבח ציבורי, שבו הוגשו ארוחות חמות לתלמידי החדרים ולנזקקים. כרב הקהילה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם שימש ר' ראובן לייבוש זיידמן. בתקופה ההיא נוסדו בס' סניפים של כמה מפלגות ותנועות נוער ציוניות, וגם סניף של "אגודת ישראל".
ביישוב הקטן, 4-5 רחובות ובמרכזם כיכר השוק, התגוררו כמה מאות יהודים. בס' לא היו חשמל, גז ומערכת הספקת מים וגם לא עברה דרכה רכבת.
ס' נכבשה בידי הגרמנים בשבוע הראשון למלחמה, ובשלהי 1939 צורפה לנפת מייכוב, על-פי החלוקה האדמיניסטרטיווית החדשה שהנהיגו הנאצים. הגרמנים הקימו יודנראט בראשותו של יהודי מקומי, קאמראד שמו, ומשטרה יהודית קטנה. בסתיו 1939 חויבו היהודים לענוד סרט זרוע לבן שעליו מגן-דוד, נאסר עליהם ללכת על המדרכות, והם נלקחו לעבודת כפייה, בעיקר עבודות ניקיון בעיר ובסביבתה. השלטונות הגרמניים לא ישבו בעיירה דרך קבע ורק מפעם לפעם ביקרו בה שוטרים ואנשי ס"ס ממייכוב (ע"ע). בבואם נהגו הגרמנים להוציא יהודים מבתיהם ולהתעלל בהם, ולא פעם אף רצחו כמה מהם להנאתם.
באביב נשלחה קבוצה ראשונה של יהודים מס' למחנות עבודה. כל הגברים היהודים רוכזו בשבת בבוקר בכיכר-השוק. אחרי הצהריים הגיעו למקום אנשי ס"ס וז'נדרמים גרמנים, מלווים בשוטרים פולנים. הגרמנים הפרידו מבין הנאספים קבוצה של צעירים שנראו כשירים לעבודה, כ-300 איש. הם הובלו אל מרתף בניין המשטרה הפולנית ומשם שולחו למחנה העבודה פלשוב. יש לשער שהיו ביניהם גם יהודים מיישובי הסביבה.
בקיץ 1942 החלו באזור הגירושים למחנות המוות. ב- 27 באוגוסט 1942 שילמו יהודי ס, לשלטונות קונטריבוציה גבוהה. למחרת כיתרו את העיירה אנשי ס"ס ושוטרים גרמנים, ובעזרתם של שוטרים פולנים ואוקראינים ו"יונאקים" (צעירים פולנים מ"שירות הבנייה" הגרמני) הוציאו את יהודי ס' והסביבה מבתיהם וריכזו אותם בכיכר השוק. בשעת מעשה לא חסכו מן המגורשים מכות והשפלות. רבים ניסו להימלט אך נתפסו ונורו למוות. בתום האקציה נטמנו גוויותיהם בבית-העלמין היהודי של ס'. היהודים שנאספו בכיכר הובלו עם ערב בעגלות למחנה מעבר שהוקם בסלומניקי - שטח מגודר מתחת לכיפת השמים, לא הרחק מתחנת הרכבת, שבו הוחזקו קרוב לשבועיים. הכשירים לעבודה הופרדו מן האחרים ושולחו לפלשוב ולמחנות עבודה אחרים, ואילו רוב היהודים הועלו ב-6-7 בספטמבר לקרונות משא והובלו למחנה המוות בלז'ץ.
אחרי האקציה עוד נותר בס' קומץ של יהודים, כנראה מן ה"מיוחסים". גם הם לא האריכו ימים. ב-10 בנובמבר 1942 בחצות לילה כיתרו את העיירה שוטרים גרמנים ופולנים, מכבי אש ו"יונאקים". נערכו חיפושים בבתים והיהודים שנמצאו רוכזו גם הם בכיכר השוק. אחרי שעות של המתנה הם הועלו על עגלות ושולחו לוילברום. נראה שבדרך לשם נורו כולם למוות.