סקשיננו SKRZYNNO

עיר בפולין
מחוז: לודז'
נפה: אופוצ'נו
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ- 641

·  יהודים בשנת 1941: כ-100

תולדות הקהילה:
 

סקשיננו נזכרת לראשונה בתעודות מ- 1136; במעמד-עיר זכתה ב- 1308. היא עברה חליפות מידי הכנסייה לידי הרשות החילונית. במאות ה- 15 וה- 16 היה לעיירה תפקיד חשוב בזכות הסיימים האזוריים של חבל סאנדומייז', המתכנסים בה. אלא שקמעה-קמעה ירדה חשיבותה, עם עליית חשיבותן של הערים ראדום ואופוצ'נו. בתקופת מלחמות השוודים ירדה העיירה כליל. ב- 1869 הפסידה את מעמד-העיר. לפי שהיתה סקשיננו פעמים אחדות ברשותה של הכנסייה, נתקלי היהודים תקופה ארוכה בקשיים בהשתקעותם בה. עד 1862 הורשו רשמית להתגורר רק בכפר הסמוך זאגוז'ה, מעבר לנהר ראדומקה, וב- 1827 היה מספרם בה 122 נפש, שהן 20.3% מכלל אוכלוסי סקשיננו. אף על פי כן, התגוררו מספר מסויים של יהודים בסקשיננו כבר בראשית המאה ה- 19. על תולדות ישוב קטן זה עד תקופת השואה חסרים נתונים. עם פרוץ מלחמת העולם II-ה היו בסקשיננו 100 יהודים, בקירוב. בימי הכיבוש הנאצי גדלה האוכלוסיה היהודית, בגלל זרם הפליטים והעקורים ממקומות אחרים, ובשנים 1941- 1942 התגוררו בסקשיננו 300- 400 יהודים. שלטונות-המקום העסיקו את היהודים של סקשיננו בעבודות-כפייה במחצבות הסמוכות. בינואר 1942 הכריזו השלטונות על כל סקשיננו כגיטו, שכן היו היהודים רוב האוכלוסים בעיירה. על כן פונו האוכלוסים הפולנים ממנה. הישוב חוסל באוקטובר 1942. 200 היהודים שנמצאו אז בסקשיננו גורשו לאופוצ'נו, ומשם, בו בחודש, שולחו יחד עם היהודים שבאופוצ'נו אל מחנה-ההשמדה בטרבלינקה. סברה היא, כי בסקשיננו או בסביבתה הקרובה עוד נותרו קבוצת יהודים העובדים למען הגרמנים, שכן ידוע, כי בנובמבר נורו בסקשיננו 22 יהודים ונטמנו בבית-העלמין.