ה' ניסן ה'תשפ"ב

מישינייץ MYSZYNIEC

עיירה בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: אוסטרולנקה
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,872

·  יהודים בשנת 1941: כ-912

תולדות הקהילה:

שמו של הכפר מישינייץ נזכר לראשונה בשנת 1654. בשנת 1719 העניק המלך אוגוסט השני למישינייץ מעמד של יישוב עירוני ומאז היתה העיירה ידועה כמרכז מסחרי. במישינייץ התקיימו ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. מישינייץ נודעה גם כמרכז מלאכה ותושביה עסקו באריגת פשתן וצמר ובעיבוד עורות וענבר ובייצור כלי חרס. מישינייץ שכנה ליד הגבול עם פרוסיה ורבים מתושביה שלחו את ידם גם בהברחת סחורות אל מעבר לגבול. בעת מלחמת העולם הראשונה נשרפה העיירה כליל. בשנת 1915 נכבשה מישינייץ בידי יחידות הצבא הגרמני ואלה שהו בה עד שנסוגו בשנת 1918. על קיומו של יישוב יהודי מאורגן במישינייץ ידוע מאז ראשית המאה ה- 19. באותו זמן נחנך בעיירה בית תפילה וקודש בית עלמין. במרד הפולני של שנת 1863 השתתפו כמה מיהודי מישינייץ. אחד מהם, פסח רוזנבאום, נשפט לאחר דיכוי המרד בידי השלטונות הרוסיים והוגלה לסיביר. מרבית יהודי מישינייץ עסקו במסחר זעיר ובמלאכה. בשנת 1892 היו במישינייץ 15 בעלי מלאכה יהודיים - מתוך 23 כלל בעלי המלאכה שבעיירה. ביניהם היו 4 חייטים, 2 רצענים, 2 מסגרים, 2 אופים, כובען אחד, סנדלר אחד, נפח אחד, עגלון אחד וכורך ספרים אחד. בשנות מלחמת העולם הראשונה סבלה מישינייץ בגלל קרבתה לחזית והעיירה התרוקנה מתושביה. יהודי מישינייץ ברחו לעיירות שבסביבה. בתום המלחמה התחילו היהודים לחזור ושיקמו את בתיהם. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה הקימו יהודי מישינייץ מחדש גם את בית הכנסת. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכו רוב יהודי מישינייץ להתפרנס מן המסחר הזעיר ומן המלאכה. טחנת הקמח שבמקום ובית המלאכה לייצור שמן היו בבעלות יהודית. מרבית יהודי המקום היו שרויים בעוני. בנוסף לוועד הקהילה עסקו בעזרה הדדית ובמתן סעד לנזקקים גם חברות אחדות שפעלו במקום - קופת "גמילות חסדים", חברת "לינת צדק", שטיפלה בחולים עניים, וחברת "הכנסת אורחים", שדאגה לעוברי אורח חסרי כל. אחד מפעילי חברת "הכנסת אורחים" היה ראובן קריגר תושב מישינייץ. הוא תרם לחברה את מחצית ביתו ואף טיפל בעניים שהגיעו לעיירה. מבין הארגונים הציוניים פעלו במישינייץ סניפים של "פועלי ציון" ימין( ושמאל), "החלוץ" ו"המזרחי". במישינייץ היו גם סניפים של תנועות הנוער "השומר הדתי" ובית"ר. בעיירה פעל סניף של "אגודת ישראל". בראש הסניף עמד רב העיירה ר' לייב אנאליק. ל"אגודת ישראל" היה רוב בהנהלת הקהילה והסניף שלה דאג לחדרים ולישיבה שהתקיימה במקום. את הישיבה הקים ר' לייב אנאליק ולמדו בה בחורים ממישינייץ ומעיירות הסביבה. הבנות למדו בבית-הספר "בית יעקב". במישינייץ פעלה ספרייה על שם י"ח ברנר; היא הוקמה בשנת 1921 ליד ארגון הנוער הציוני. בספרייה היו ספרים בעברית וביידיש והיא שימשה מקום מפגש לנוער. ליד הספרייה התארגן חוג לדרמה. התעמולה האנטישמית בשנות השלושים השפיעה על האוכלוסייה הפולנית במישינייץ ובסביבה. בגללה רבו ההתנפלויות על יהודים עוברי אורח ועל רוכלים שסבבו בכפרים עם מרכולתם. ב- 13 בנובמבר 1938 התנפלו בריונים על הלל לווקויץ שהיה בדרכו לעיירה ורצחו אותו. העיירה הופצצה כבר ביומה הראשון של מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939). בין יהודי מישינייץ היו כמה הרוגים. כעבור ימים אחדים כבשו יחידות הצבא הגרמני את מישינייץ ומיד עם כניסתם החלו החיילים לערוך פרעות בתושבים היהודיים. רבים מיהודי מישינייץ נרצחו כבר בימים הראשונים של הכיבוש. עד סוף שנת 1939 גירשו הגרמנים את כל יהודי מישינייץ לגטאות שהוקמו בערים הגדולות יותר שבסביבה ושם היה גורלם כגורל היהודים באותם מקומות.