תרומות
הוסאקוב HUSSAKOW
עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: מושצ'יסקה
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
בשנת 1941: כ- 973
יהודים בשנת 1941: כ- 249
תולדות הקהילה:
כללי
עד 1525 היתה הוסאקוב כפר בבעלות פרטית של האצולה, ובאותה שנה העניק המלך לבעליו דאז רשות להפכו לעיר. ב- 1624 נהרסה העיירה בידי הטאטארים. בימי הכיבוש הרוסי (אוגוסט 1914 - מאי 1915) נהרסו בתים רבים בעיירה ונתמעטו אוכלוסיה. על ראשוני היהודים בהוסאקוב נמסר בתעודות מ- 1628. כנראה הזמין בעלי העיר דאז יהודים להתיישב בעיירה, שנתרוקנה מתושביה אחרי פלישת הטאטארים. באותה שנה מוזכר בהוסאקוב בעל בית מגורים, יהודי המכונה האנוש שמלקוביץ. ב- 1630 הגיש אציל אחד תלונה לבעלי העיירה, שבה האשים כמה עירונים וכן את היהודים יעקב וסוכנו' המכונה דיניסקה, על שהתנפלו עליו ב- 1629 ונטלו ממנו שני שוורים, עגלה ואף את חרבו. במאה ה- 18 גדל היישוב היהודי בהוסאקוב, התייצב במאה ה- 19 וירד ירידה תלולה בגמר מלחמת-העולם הראשונה. ראשוני היהודים עסקו בחכירה ובמסחר, ובמאות ה- 18 וה- 19 גם במשלחי-יד מיוחדים לעיירה המספקת שירותים לעורפה הכפרי-החקלאי (מסחר זעיר, רוכלות, פונדקאות, בתי-מרזח וכן ענפי המלאכה). בתום מלחמת-העולם הראשונה לא חזרו כשני-שלישים של יהודי הוסאקוב לעיירתם ההרוסה שאזלו בה מקורות הפרנסה. התרוששות האוכלוסין הגיעה לידי כך שלא נמצא בה אפילו מפרנס יהודי שלא נעזר בשירותי קופת גמ"ח. ב- 1933- 1934 קיבלו מהקופה הנ"ל 54 לווים סך כולל של 2,637 זלוטי, כלומר ההלוואות לא עלו על-פי-רוב על סך 50 זלוטי כל אחת, סכום שבא להצביע על עסקיהם הצנועים של הלווים. קהילה מאורגנת התקיימה בהוסאקוב כבר במחצית הראשונה של המאה ה- 18. באותו זמן כיהן כרבה של הוסאקוב ר' מאיר ב"ר משה מזאמושץ'. ר' מאיר האריך ימים בכהונתו. ב- 1740 בערך נולד לו וגדל בהוסאקוב בנו ר' לוי-יצחק, לימים אחד מעמודי התווך של החסידות, בעל "קדושת הלוי", הנודע לכול כר' לוי-יצחק מברדיצ'וב. ר' מאיר כיהן בהוסאקוב עוד ב- 1775. בסוף המאה ה- 18 ישב על כס הרבנות בהוסאקוב (נמסר על כהונתו ב- 1799) ר' זאב-וולף ב"ר יעקב-משה-מנחם-מנדל. הרב הידוע בהוסאקוב שבא אחריו הוא ר' אפרים-דוד לנגנויר. את כסאו ירש בשנות ה- 80 למאה ה- 19 בנו ר' יוסף-אליהו, שהמשיך בכהונתו עד תחילת המאה ה- 20 (ב- 1902 ישב על כסאו). ב- 1897 נתקבל לרבה השני של הוסאקוב ר' יצחק ב"ר מרדכי-דוד טייטלבוים שניהל גם חצר אדמו"רות במקום. בעת מלחמת-העולם הראשונה נמלט ר' יצחק להונגריה, ואנשי הוסאקוב בחרו להם לרב את ר' יחיאל-צבי-בער ממדיקה. בגמר המלחמה חזר ר' יצחק מגלותו להוסאקוב, ובעיירה, שנידלדלו מאוד אוכלוסיה נוצר מצב שבו כיהנו בעת ובעונה אחת שני רבנים. בשנות ה- 30 כיהן כאב"ד בהוסאקוב ר' אפרים דוד טייטלבוים, ואילו ר' מאיר, גם הוא לבית טייטלבוים, היה אדמו"ר. ר' מאיר נספה בתקופת השואה. מן החברות הציבוריות בהוסאקוב מן הראוי להזכיר את חברת "תיקון ספרים"' שקיימו בחורי בית-המדרש בשנים שקדמו למלחמת-העולם הראשונה. ראשוני הציונים בהוסאקוב התארגנו ב"אגודת צעירים", וב- 1913 נמסר על ספריה ליד האגודה. ב- 1934 התקיים בהוסאקוב סניף התאחדות-פועלי ציון. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 הצביעו השוקלים בהוסאקוב כלהלן: 16 לרשימת המזרחי, 14 - לארץ-ישראל העובדת ו- 1 בעד הציונים הכלליים. ידיעות מועטות בלבד מצויות בידנו על קורות ישוב זה בימי מלחמת-העולם השנייה. ידוע, שבשעה שפרצה מלחמת גרמניה-בריה"מ (22.6.1941) והוסאקוב נכבשה על-ידי הגרמנים, היה פוגרום בהוסאקוב כמה עשרות יהודים נרצחו ובית-הכנסת (או בבית-המדרש) הועלה באש. היישוב היהודי חוסל בנובמבר 1942, יהודי הוסאקוב נצטוו על-ידי הגרמנים לעקור לגיטו ביאבורוב הסמוכה, שבה רוכזו יהודים גם ממקומות אחרים בסביבה