תרומות
מצייוביצה MACIEJOWICE
קהילה בפולין
מחוז: לובלין
נפה: גרבולין
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
תולדות הקהילה:
מ' נזכרת לראשונה בתעודות משנת 1507 כיישוב עירוני.עם פלישת השוודים באמצע המאה ה-17, ניזוקה קשה ולא התאוששה עד המאה ה-18. בשנת 1794 היתה מ' אחד ממרכזי המרד הפולני, וכך גם בשנת 1863.השלטונות הרוסיים הענישו אותה על כך בשנת 1869 ושללו ממנה את זכויות העיר שלה. בשלהי המאה ה-19 הוקמו במ' משרפת יי"ש ומפעל לייצור כובעים. בימי מלחמת העולם הראשונה נכבשה מ, בידי הגרמנים.
היישוב היהודי במ' התפתח מאוחר יחסית, במחצית הראשונה של המאה ה-19. רוב היהודים עסקו במסחר ובמלאכה והשתלבו היטב בכלכלת המקום. בראשית המאה ה-20 הקימו יהודים במ, מפעל לעיבוד עורות וטחנת קמח.
בשנת 1846 היתה קהילת מ' כמרקחה. יהודי מקומי,ברק מנדלוביץ, התנצר ועבר למנזר בכפר יוזלין הסמוך למ'. המאורע נרשם בתעודות העיירה בידי ראש העיר. בתחילת המאה ה-20 נפתח במ' בית-מדרש. רב הקהילה דאז היה ר' נתן נטע ראמר, לשעבר רב בריקי (ע"ע). אחריו כיהן במ' ר' חיים דב פולאק (ב-1908, ועדיין ב-1924). כנראה שהרב פולאק היה רבה האחרון של הקהילה.
בשנים שבין שתי מלחמות העולם התפתחה מ' כעיירת קיט, ורבים מן היהודים התפרנסו משירותים שונים לנופשים; גם שאר יהודי המקום, בעלי חנויות ובתי-מלאכה, נהנו בחודשי הקיץ מן הביקוש המוגבר בעיירה ומגידול הכנסותיהם, אבל בשאר ימות השנה היה מצבם דחוק בדרך כלל. בשנת 1929 נוסדה במקום "קופת גמילות חסדים", אבל לא עלה בידה להיענות לכל מבקשי ההלוואות ולפיכך היא קיימה פעם בשנה "יום פרח",שהתרומות ממנו נועדו להגדיל את קרנותיה. ואולם חרף המצוקה הכלכלית הצטיינו שנות ה-20 וה-30 בפריחה תרבותית ופוליטית, שראשיתה עוד בימי מלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה התחדשה הפעילות הפוליטית והציונית במ' ביתר שאת. אז התארגנו במקום מפלגות ותנועות נוער ציוניות וגם סניף של "אגודת ישראל", נפתחה ספרייה קטנה, נוסד חוג דרמה והתנהלה פעילות תרבותית ענפה.
בשנות ה-30 גברה האנטישמיות, במ' כבכל פולין, ובתחילת מאי 1938 הגיעה לשיאה. בעיירה פרצו אז מהומות אלימות. יהודי מקומי שהותקף העז להשיב מלחמה, ומעשהו ליבה את היצרים בעיירה. מאז רבו במ' מעשי האלימות כלפי יהודים, החרם הכלכלי נגדם גבר ועשרות משפחות יהודיות איבדו את מקור פרנסתן הדלה בלאו הכי.
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת מ' כ-200 משפחות.
בימי מלחמת העולם השניה
מ' נכבשה בידי הגרמנים ב-17 או 18 בספטמבר 1939. למחרת הכיבוש נחטפו יהודים מבתיהם ומן הרחובות לעבודות כפייה, בעיקר עבודות ניקיון ותיקון דרכים שניזוקו במהלך הקרבות. כעבור ימים מעטים עזבו אנשי הצבא הגרמנים את מ' והשאירו בה רק כמה אנשי משטרה. השוטרים הגרמנים הטילו על היהודים קונטריבוציה בסך 05 אלף זלוטי ולקחו מהם חפצי ערך וסחורות.
בחודשים הראשונים לכיבוש הוטלו על היהודים גזרות חדשות לבקרים, כגון איסור היציאה מן הבתים משעה 4 אחרי הצהריים עד שעות הבוקר, איסור ללכת על המדרכות, והחובה לענוד סרט זרוע שעליו מגן-דוד. ב-1940 הוטלה על יהודי המקום קונטריבוציה נוספת, בסך 100 אלף זלוטי.
שבועות מעטים לאחר כיבוש העיירה הוקם במ' יודנראט בן 12 חברים. עיקר תפקידו היה לספק לגרמנים עובדי כפייה. קבוצות העבודה, שמנו בדרך כלל 30 איש, עבדו במחנה עבודה שהוקם סמוך לעיירה סובילב-פלאצה (ע"ע). בשנת 1941 שלח היודנראט 36 עובדים למחנה העבודה בווילגה שליד גרבולין (ע"ע), שם הם הועסקו בחפירת תעלות ניקוז בנהר הוויסלה. מדי 6 שבועות הם הוחלפו בעובדים חדשים.
ב-23 באוקטובר 1940 גורשו כמחצית תושבי מ' היהודים, כ-100 משפחות (יותר מ-400 נפש) לסובולב-פלאצה וללסקז'ב (ע"ע).
בקיץ או בסתיו 1941, זמן מה לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות, הוקם במ' גטו ברחוב לובלינסקה, שפונה מתושביו הפולנים. היה זה גטו פתוח שלא הוקף בחומה, אבל בשתי הכניסות אליו הוצבו שלטים שהזהירו את יושבי הגטו לבל ייצאו ממנו ללא רשות. השוטרים הפולנים ששמרו בכניסה לגטו הקפידו על ביצוע ההוראה,אך מפעם לפעם התירו ליהודים לצאת ולהצטייד במזון תמורת סכומי שוחד גדולים. הרעב בגטו היה כבד. זמן קצר לאחר הקמת הגטו תפסו הגרמנים שני יהודים שהתגנבו מן הגטו בניסיון להשיג מזון, והוציאו אותם להורג.
בספטמבר 1942 הגיעו לגטו כמה אנשי ס"ס, ויחד עם השוטרים הפולנים בני המקום הוציאו את היהודים מבתיהם וריכזו אותם בכיכר השוק. היהודים המעטים שעדיין נותרו אז במ' הועברו לגטו סובולב-פלאצה, ובאוקטובר 1942 גורשו יחד עם יהודי המקום למחנה ההשמדה טרבלינקה.