תרומות
וארנז' WAREZ
עיר בפולין
מחוז: לבוב
נפה: סוקאל
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
בשנת 1941: כ- 955
יהודים בשנת 1941: כ- 520
תולדות הקהילה:
כללי
וארנז' נוסדה כעיר פרטית ב- 1538 וקיבלה זכויות של עיר. נקבעו לה שני ירידים לשנה ויום-שוק בשבוע. ב- 1618 נוסד בה בית-ספר של מיסדר הפייארים. במאה ה- 19 היתה וארנז' ספק עיר ספק כפר, ורוב גגות בנייניה מכוסים קש. פקדו אותה דליקות אחדות והאחרונה היתה ב- 1921, ובה עלתה באש כמעט כל העיר. הידיעות הראשונות על יהודים בוארנז' הן מ- 1573. באותה שנה שילמו יהודי וארנז' 4 זהובים מס-גולגולת, ואילו ב- 1717 כבר שילמו 233 זהובים. בדליקה שפרצה בעיר ב- 1921 נפגעו רוב בתי היהודים וכן בית-הכנסת. ב- 1934 שוב עלו באש 30 חנויות של יהודים ו- 50 משפחות נשארו ללא קורת גג. בנוסף למלאכה התפרנסו יהודי וארנז' ממסחר זעיר ומרוכלות, וחלק מהם היו בעלי משק חקלאי. בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 הוקמה, ביוזמת פעילים מקומיים "יד חרוצים". קופת גמילות חסדים נתנה כ- 85 הלוואות בממוצע לשנה בסכום כולל של 6,500 זהובים. על קיום קהילה מאורגנת בוארנז' ידוע לנו מסוף המאה ה- 18. בין רבני וארנז' ידועים ר' גרשון, שכיהן בה ב- 1800. ר' פנחס אייזן, שישב בה בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה ה- 19. ובנו ר' אביגדור, שכיהן עד 1910. את כסאו של האחרון ירש ר' יצחק באב"ד מחסידי בלז, ואחריו בא חתנו, ר' אברהם-מרדכי אשכנזי, שהוגלה על-ידי הרוסים לסיביר ושם נפטר. לפי המסורת החסידית היה איש וארנז' ושמו קהת בחבורתו של הבעש"ט, ולאחר פטירתו הוא נלווה אל ר' לייב שרה'ס. עם כינונו של המרכז החסידי בבלז נעשו רוב יהודי וארנז' חסידיו, ורק מעטים מביניהם הצטרפו לימים לחסידי שושלת ריז'ין - צ'ורטקוב והוסיאטין. חסידי בלז ניהלו את הקהילה וייצגו את היהודים במועצת העיריה. התנועה הציונית התפתחה בוארנז' רק לאחר מלחמת-העולם הראשונה. הציונים נרדפו על-ידי ראשי הקהילה. ולעתים אף גורשו מבית-הכנסת ומבתי-המדרש. בין הזרמים הציוניים בלטו המזרחי וההתאחדות. ליד המזרחי נוסדו סניפים של צעירי המזרחי ובנות המזרחי. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 הצביעו השוקלים כלהלן: 17 בעד הציונים הכלליים, 85 בעד המזרחי ו- 72 בעד ההתאחדות. בוארנז' פעלה קבוצה קטנה של קומוניסטים יהודים, ביניהם בלט איש דתי, פייבל גלס, ממשפחה רבנית בפולין הקונגרסאית. הלה חילק את הנדוניה בין העניים, ופרנסתו על קיוסק, שהיה בית ועד לקומוניסטים. פעיל אחר במפלגה היה הרופא היחידי בוארנז' ד"ר גאנגל. השניים היו בין היוזמים של הקמת קופת גמילות חסדים בוארנז'. יהודי וארנז' קיימו אגודת-מכבי-אש משלהם, ששימשה גם מעין מועדון חברתי. אגודת נשים "ביקור חולים" עסקה במתן עזרה סוציאלית לעניי המקום. ב- 1923 פתחו הציונים קורסים ללימוד עברית. ספריה יהודית הוקמה על-ידי בני-נוער; ובתרומות של 20 גרושים לשבוע נרכשו תוך שנה כ- 100 ספרים. ב- 1938 התנכלו איכרים אוקראינים ליהודי הכפרים בסביבות וארנז', היכו בהם והרסו את בתיהם. היישוב היהודי בוארנז' חדל להתקיים כבר בראשית מלחמת-העולם השנייה, כלומר בסוף ספטמבר או בראשית אוקטובר 1939. לאחר שנקבע קו-התיחום בין גרמניה לברית-המועצות, נמלטו יהודי וארנז' אל השטח הסובייטי (רובם לסוקאל). בזמן הכיבוש הנאצי הוקם בוארנז' מחנה-עבודה ליהודים, שהובאו לכאן ממקומות אחרים