באקאלאז'בו BAKALARZEWO

עיר בפולין
מחוז: ביאליסטוק
נפה: סובאלקי
אזור: וארשה והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-705
• יהודים בשנת 1941: כ-141
• יהודים לאחר השואה: בודדים ניצלו

תולדות הקהילה:
כללי
במאה ה- 16 היתה באקאלאז'בו כפר בבעלותם של האצילים לבית קלבינסקי. בשנת 1651 קיבל הכפר מעמד של עיר. התושבים התפרנסו מחקלאות ורק בסוף המאה ה- 19 הוקמו בבאקאלאז'בו מפעלי תעשייה קטנים שכללו טחנת קמח ובית חרושת זעיר לאריגי צמר. בבאקאלאז'בו התגוררו משפחות יהודיות אחדות כבר בסוף המאה ה- 17. על כך העידה מצבה משנת 1680 שעמדה על תלה בבית העלמין בבאקאלאז'בו ; יש להניח אפוא, שכבר אז היה במקום יישוב יהודי, אלא שאין ידיעות על חיי תושביו עד המאה ה- 19. בתחילת המאה נמנו בבאקאלאז'בו כ- 200 משפחות יהודים שהתפרנסו בעיקר ממסחר וממלאכה. בסוף המאה היתה באקאלאז'בו , שהיתה מוקפת יערות, למקום קיט. עקב זאת שימש מתן שירותים לקייטנים מקור פרנסה חשוב ליהודי המקום. יהודים מערים סמוכות בנו בבאקאלאז'בו בתי קיט והחכירו אותם בעונות החופש הגדול. מן הידיעות המקוטעות על חיי היישוב היהודי בבאקאלאז'בו שנשתמרו ניתן להעלות שמות של כמה מרבני המקום. בשנת 1827 שימש בקודש בבאקאלאז'בו ר' אליהו ברדין. אחריו כיהן ר' שלמה שמריהו מרגליות. לא נודע מי היו הרבנים במחציתה השנייה של המאה ה- 19. בין השנים 1904- 1914 שימש כרב בבאקאלאז'בו ר' יהודה כאשמזון, שהיה לימים רב בבית הכנסת "אנשי טיקטין" בשיקאגו שבארצות הברית. בשנות מלחמת העולם הראשונה עזבו רוב-רובם של יהודי באקאלאז'בו את המקום ולא חזרו אליו גם לאחר תום המלחמה. כנהוג בקהילות קטנות היה בבאקאלאז'בו רק שוחט והוא היה גם דיין. בתקופה שבין שתי המלחמות נבצר מן הקהילה לפתח פעילות כלשהי בגלל מיעוט היהודים במקום ובגלל חוסר אמצעים כספיים. היהודים התפרנסו בעיקר ממסחר זעיר (חנויות קטנות ודוכנים בשוק) וממלאכה. מצבם הכלכלי היה קשה מאוד. יחידות הצבא הגרמני נכנסו לבאקאלאז'בו רק בסוף ספטמבר או בתחילת אוקטובר 1939. אך זמן קצר לאחר בואם גורשו כל יהודי המקום מבתיהם לעבר הגבול עם מדינת ליטא דאז. מקצתם גנבו את הגבול לליטא ומקצתם הצליחו להימלט כנראה לשטח הכיבוש הסובייטי. היו גם כאלה, שהגיעו לסובאלקי ומשם שולחו ב- 4.12.1939 יחד עם יהודי המקום לעיירות שונות שבמחוז לובלין. כל יהודי באקאלאז'בו , להוציא בודדים, נספו בשואה.