תרומות
בוגוריה BOGORJA
ישוב עירוני בפולין
מחוז: קיילצה
נפה: סנדומייז'
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
כ-114 ק"מ מקראקוב
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 1,189
• יהודים בשנת 1941: כ- 403
• יהודים לאחר השואה: לא נותרו
תולדות הקהילה:
כללי
ב' נמנית עם היישובים העתיקים ביותר בפולין. האציל ק' בוגוריה פודלנצקי, מבעלי המקום, ביקש להפכה ליישוב עירוני, ולאחר שב-1616 השיג את אישורו של מלך פולין זיגמונט השלישי לכך נבנה בב' בלת עירייה, הוקמו בה אגודות (צכים) של בעלי מלאכה, ולתושבים ניתנה רשות לייצר בירה ויי"ש ולמכרם. מלבד כל אלה קיבלה ב' היתר לקיים 8 ירידים שנתיים. במשך כמה עשורים נהנתה א' משפע ומשגשוג.
פלישת השוודים לפולין ב-1655/6 שמה קץ להתפתחותה של העיירה. השוודים זרעו בה הרס וחורבן והרגו רבים מתושביה. ב-1662/3 פקדה את ו' מגפת כולרה ורבים מתושביה נספו במגפה. באותה שנה היו בעיר 73 בתים ו-303 תושבים. תהליך שיקומה של העיירה היה איטי מאוד, וב-1869 נשלל ממנה ממנה מעמדה העירוני.
גם אחרי מלחמת העולם הראשונה לא חזרה ב' לימי זוהרה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, נהרסו רוב בתיה בהפצצות הגרמנים.
על התיישבות היהודים הראשונים בב' אין בידינו מידע. בשנת 1789 התגוררו בה 125 יהודים, שהתפרנסו בעיקר ממסחר זעיר.
לקהילת ב' היה בית-כנסת מעץ, שהתפרסם בעיצובו המרהיב. תקרת המראות שלו וקישוטי הקיר היו לשם דבר. משערים שנבנה בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19. באותו הזמן בערך קודש גם בית-עלמין יהודי ונוסדה חברה קדישא. בב' פעלו גם החברות היהודיות המסורתיות "לינת צדק" ו"ביקור חולים".
בשנים 1823-1862 אסרו השלטונות על התיישבות יהודים בב', אבל הקהילה לא קטנה בשנים אלה. בשנת 1827 היא מנתה 142 נפשות ובשנת 18557 - 166 נפשות. מבין רבני הקהילה ידועים לנו בשמותיהם ר' יהודה לייב ישעיה הכהן; ר' חיים שלמה שוורץ, ובנו ר' יששכר דב שוורץ (ישב בב' ב-1924, וכנראה נספה בשואה) ; והרב האחרון, ר' ש"ד שוורץ.
בשנים 1918-1921 גדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בב'. גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התפרנסו יהודי ב' בעיקר ממסחר זעיר, כמימים ימימה, אך היו גם בעלי מלאכה יהודים. בשנת 1928 הוקמה "קופת גמילות חסדים", שנתנה לחנוונים ולבעלי מלאכה נזקקים הלוואות קטנות בלי ריבית.
הילדים היהודים למדו בחדרים ומקצתם בבית-הספר הפולני הממלכתי. ביזמתם של בני נוער מקומיים הוקמה בב' ספרייה יהודית, ששימשה גם מקום מפגש לנערים ונערות, ולידה התקיימו חוגים לדרמה ושיעורי ערב לעברית. בין שתי המלחמות היו בב' סניפים של מפלגות ותנועות נוער ציוניות וגם של "אגודת ישראל".
הלכי הרוח האנטישמיים שרווחו בכל פולין בתקופה זו,ובייחוד בשנות ה-30, לא פסחו על ב'. אלימות של ממש אמנם לא היתה שם, אבל האווירה נעשתה מאיימת והחרם הכלכלי על בתי-העסק של היהודים החמיר בהתמדה.
ערב הכיבוש הגרמני התגוררו בב' 403 יהודים.בהפצצות הגרמנים על ב' בספטמבר 1939 נהרסו רוב בתי היישוב, בפרט ברחובות המרכזיים, ומספר גדול של יהודים נותרו ללא קורת גג. רבים מן הצעירים ובני הנוער היהודים נמלטו בראשיתה של המלחמה לפולין המזרחית, שבה שלטו אז הסובייטים. בתגובה פרסמו הגרמנים אזהרה לבורחים ואיימו לירות בכל אלה שלא ישובו מיד לעיירתם. כעבור זמך מה הורו ליהודים להקים בב' יודנראט. למרות שבמקום נותרו לפליטה רק בתים מעטים העבירו הגרמנים לב' יהודים שגורשו ממקומות אחרים. מתוך 1,000 היהודים שגורשו מווינה לנפת אופאטוב ב-21.3.1941 הועברו 123 איש לב'. יהודי ב' המרוששים לא היו מסוגלים לעזור לאחיהם אלה, שהגיעו אליהם תשושים ובחוסר כל. בשנת 1942 הוקם בב' גטו.
באפריל 1942 העבירו הגרמנים לב' עוד 200 יהודים מכפרי הסביבה, כנראה בגלל קרבתה של ב' לתחנת הרכבת. באוקטובר 1942 התקיימה בב' אקציה גדולה. הגרמנים ריכזו את כל 600 היהודים שהיו אז במקום ושילחו אותם לאחד ממחנות ההשמדה. ב' נותרה "יודנריין" (נקייה מיהודים).