ה' ניסן ה'תשפ"ב

בוהורודצ'אני BOHORODCZANY

עיירה בפולין
מחוז: סטאניסלאבוב
נפה: סטאניסלאבוב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 2,615
• יהודים בשנת 1941: כ- 900

תולדות הקהילה:
כללי
בוהורודצ'אני נוסדה כיישוב עירוני בבעלות פרטית של האצולה, כנראה בסוף המאה ה- 17 או בתחילת המאה ה- 18. במאה ה- 19 שימשה העיר כמרכז מינהלי של הנפה. היהודים הראשונים התיישבו בבוהורודצ'אני עם היווסדה. ב- 1717 שילמו יהודי בוהורודצ'אני והכפרים הסמוכים לה מס-גולגולת בסך של 756 זהובים. ב- 1785 היה קיים במקום בית-ספר מיסודו של ה. הומברג, אולם בית-ספר זה נסגר כעבור שנים אחדות. היישוב היהודי הלך והתפתח במאה ה- 18 והגיע לשיאו מבחינת מספר האוכלוסין בשנות ה- 90 למאה ה- 19. מאז חלה ירידה, שכן גברו העזיבה לערים גדולות יותר וההגירה לארצות שמעבר לים. בזמן הכיבוש הרוסי, ב- 1915, ערכו הקוזקים פוגרום ביהודי בוהורודצ'אני. נהרגו כמה יהודים, ביניהם ילדים, נאנסו נשים ונשדד רכוש רב. נשים אחדות נאנסו באכזריות אף בבית הכנסת, שם ניסו למצוא מקלט. במאה ה- 18 עסקו יהודי בוהורודצ'אני בחכירה, פונדקאות, מוזגנות ומסחר, ומקצתם במלאכה. עיקר פרנסתם של סוחרי המקום במאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 היתה תעשיית בדים, שהתבססה על גידול פשתן בסביבה, מנסרות וסחר עצים. יהודים עסקו גם בעיבוד עורות ובסנדלרות, וכמה מהם התפרנסו על העגלונות. ב- 1911 קיבל יהודי רשות מהשלטונות להקים במקום בית-דפוס. ב- 1929 הוקמה בתמיכת הג'וינט קופת גמ"ח לשם עזרה, אולם היקף פעולתה של קופה זו היה מצומצם: הסכום הכולל בהלוואות שניתנו על ידה בשנים 1933- 1934 הגיע ל- 540 זלוטי, שחולקו ל- 7 לווים. בשנה שלאחר-מכן פחת אפילו סכום ההלוואות והגיע לסך של 140 זלוטי, שניתנו ל- 3 לווים בלבד. כבר בתחילת המאה ה- 18 היתה בבוהורודצ'אני קהילה מאורגנת על מוסדותיה ורבניה. רבה הראשון הידוע היה ר' שמשון הלוי-הלר ב"ר אברהם, אשר שימש כבר ב- 1720. יורשו היה בנו, ר' מאיר ב"ר שמשון הלוי, ששימש ברבנות ב- 1750. אל שושלת משפחת הלוי-הלר השתייך ר' משולם פייבוש ב"ר ברוך-יצחק, שכיהן גם בכתר אדמו"רות (נפטר ב- 1830). בשנת 1870 בערך כיהן במקום ר' מאיר הכהן ראפאפורט, ואת מקומו מילא ר' אורי-שרגא (פייבל) שרייער (נפטר ב- 1898). האחרון נודע ביחסו האוהד לציונות. לאחר פטירתו של ר' שרגא-פייבל שרייער נבחר לרבה של בוהורודצ'אני ולריש מתיבתא ר' פנחס הורוויץ (נפטר 1920). הוא השאיר בכתובים שו"ת על ארבע חלקי הש"ע, חידושים על הש"ס, חיבור על התורה ועוד. באותו זמן שימש כמו"ץ ר' הלל ב"ר יצחק-משה לאנגרמאן. גם הוא יסד במקום ב- 1905 ישיבה "תורת חיים". אחרי פטירתו של הרב פ. הורוויץ נתגלעה מחלוקת על ירושתו. רק ב- 1927 הסתיים סכסוך זה, לאחר בוררות של 3 רבנים שבאו מחוץ לבוהורודצ'אני כבר לקראת סוף המאה ה- 19 התנהלה בבוהורודצ'אני פעילות ציבורית וציונית ענפה. ב- 1896 נוסדה במקום חברת "עזרת ישראל" כסניף לחברת "ציון" שבלבוב. מטרת החברה היתה. השתתפות בייסודה של מושבה "גאליצאית" בארץ- ישראל. מספר חבריה הגיע ל- 50. ב- 1898 התקיים במקום ארגון ציוני, ובראשו הרב שרייער הנ"ל. ב- 1902 היה בבוהורודצ'אני איגוד ציוני "בית ישראל", מ- 1923 התקיים בה סניף התאחדות פועלי ציון, וב- 1934 הגיע מספר חבריו ל- 36. ב- 1925 נוסד במקום סניף עזרה, ב- 1931 - סניף התנועה הרביזיוניסטית, ומטעמה אורגן ב- 1939 סניף של ברית החיל. בשנות ה- 30 פעל במקום גם קן הנוער הציוני. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 קיבלו הציונים הכלליים 81 קולות, המזרחי - 31 קולות, ורשימת ארץ-ישראל העובדת - 96 קולות. כמה מבני-הנוער היהודי בבוהורודצ'אני נמנו עם חבריה או אוהדיה של המפלגה הקומוניסטית. במשפט של קומוניסטים שהתקיים ב- 1938 עמד לדין גם יהודי אחד מבוהורודצ'אני. ב- 1903 הוקם במקום בית ספר מיסודו של הבארון הירש. בשנת 1906- 1907 למדו בו 206 ילדים, בהדרכת 3 מורים למקצועות כלליים ומורה אחד למקצועות היהדות. בית הספר נסגר כנראה ב- 1937. ב- 1907 נפתחו קורסים לשפה העברית מטעם "אגודת המורים העבריים באוסטריה". ב- 1908 היה. במקום בית-ספר עברי. לבנות. בין שתי מלחמות העולם התקיימו בבוהורודצ'אני קורסים לעברית, וב- 1923- 1924 נפתחו חוגים ללימודים כלליים מטעם האיגוד היהודי לבתי ספר-עממיים ותיכוניים בלבוב. לאחר שפרצה מלחמת-העולם השנייה, זרמו בימים 16.9.1939- 18, לעיירה איכרים אוקראינים מן הסביבה כדי לפרוע ביהודים. הם היו חמושים במקלות ובגרזנים וקראו קריאות אנטישמיות. הם נקטו עמדה עויינת גם כלפי חיילים פולניים נסוגים, וניסו לפרוק את נשקם בסופו של דבר לא הגיעו הדברים לידי פוגרום, וכעבור ימים אחדים נכנס לבוהורודצ'אני הצבא האדום. על גורל היישוב היהודי בבוהורודצ'אני בתקופת השלטון הסובייטי, ואחר-כך - בימי הכיבוש הנאצי, אין לנו ידיעות, ואולם יודעים אנו כי חוסל בספטמבר 1942. היהודים שעדיין היו בבוהורודצ'אני נעקרו לסטאניסלאבוב, ושם חילקו את גורלם עם גורל יהודי המקום