ו' ניסן ה'תשפ"ב

בוז'נין BURZENIN

ישוב עירוני בפולין
מחוז: לודז'
נפה: שייראדז
אזור: לודז' והגליל
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,145
• יהודים בשנת 1941: כ-180

תולדות הקהילה:
כללי
בוז'נין היתה בעבר עיירה פרטית של האצולה. במרוצת השנים ירדה ובמאות ה- 19 וה- 20 הורדה לדרגת ישוב-עירוני. הישוב היהודי בבוז'נין דל היה וקטן. היהודים התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. היו בעיירה בית-מדרש ובית-עלמין עתיק, שם קברו עד 1812 גם את מתיה של שייראדז (רק באותה שנה הורשו יהודי שייראדז לקדש בית-עלמין משלהם). יהודי בוז'נין היו כפופים לקהילת שייראדז, אך רב היה להם משלהם. החל ב- 1850 ישב על כס-הרבנות שנים הרבה ר' אברהם בר' וולף בוטקה. בשלהי המאה ה- 19 ובראשית ה- 20 היה רבה של בוז'נין ר' צבי פרלמוטר מפאביאניצה. הוא עלה לרבנות בהיותו בן י"ח. לאחר צאתו את בוז'נין שימש ברבנות באושיינציני ובראצ'יונז'. אחריו כיהן (1903) בבוז'נין ר' אברהם בר' משה יחיאל כלבו, שמוצאו ממשפחת הרבנים הנודעת מלנצ'יצה, אורבך. ר' אברהם כלבו קיבל את הסמכתו מידי ר' יהושע טרונק מקוטנו. כעבור שנים אחדות יצא ר' אברהם כלבו את בוז'נין ושימש ברבנות בזאגורוב ובלוביץ' בחיבור "המחדד" כינס את חידושיו בש"ס. ב- 1914 נתמנה לרבנות בבוז'נין ר' ברוך לאזנובסקי, לימים רבן של אויאזד ופאביאניצה. בסוף מלחמת העולם I-ה ובשנים הראשונות שלאחריה ישב על כס-הרבנות בבוז'נין חסיד אלכסנדר, הרב לבקוביץ', לשעבר מלמד בישיבת גור. מבוז'נין עבר לשמש ברבנות בזלוצ'ב. בתקופה שבין שתי המלחמות היה רבה של בוז'נין ר' מרדכי דוד מארוקו.
בימי מלחמת העולם ה-2 - 1941 - גירשו השלטונות הגרמניים את יהודי בוז'נין לגיטו בזדונסקה וולה הסמוכה.