ד' ניסן ה'תשפ"ב

בילצ'ה זלוטה BILCZE ZLOTE

כפר בפולין
מחוז: טארנופול
נפה: בורשצ'וב
אזור: גאליציה המזרחית
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 2,940
• יהודים בשנת 1941: כ- 133

תולדות הקהילה:
כללי
בילצ'ה זלוטה היה ישוב כפרי נודע בשל מערת נטיפים שנתגלתה בו בתחילת המאה ה- 19 ובה שרידי עתיקות מהתקופה הרומית. במערה נמצאו שלדי בני-אדם וחיות, כלי חרס וכן מטבעות מתקופת אדריינוס קיסר. במאה ה- 20 היתה בילצ'ה זלוטה מקום קייט והבראה. מספר אוכלוסיו של ישוב יהודי כפרי זה נע בין 20 ו- 30 משפחות, ועיסוקן של מרביתן בחקלאות. שש משפחות התפרנסו על הפרוונות, בעיקר תפירת מעילי פרווה גסים בשביל הכפריים; ארבע משפחות החזיקו בתי-בד. היו גם במקום סנדלר יהודי, חבתן, קצב ו- 2 חנוונים. בבית-תפילה (קראו לו קלויז) היו 4 ספרי-תורה, ובבית- העלמין המאולתר שבמקום קברו אך את המתים שנספו במגיפות, או חיילים יהודים חללי מלחמת-העולם הראשונה. היישוב העסיק שוחט, שהיה גם מוהל, חזן, פוסק בענייני כף וקדרה, ואף מסדר קידושין לעת מצוא. היישוב קיים אף בית מרחץ עם מקווה טהרה. על תקופת השלטון הסובייטי בבילצ'ה זלוטה (ספטמבר 1939 - יוני 1941) אין בידנו ידיעות. עם פרוץ המלחמה בין גרמניה לברית-המועצות ב- 22.6.1941 ונסיגת השלטונות והצבא הסובייטי מן האיזור, התחילו האוכלוסים האוקראינים שבמקום, ובעיקר המשטרה האוקראינית, להתעלל ביהודים. בבילצ'ה זלוטה היהודים הוכו והושפלו, נקראו לתחנת- המשטרה האוקראינית ל"חקירה" שהיתה מלווה מכות, הושלכו לכלא, ובינתיים שדדו האוקראינים את דירות הכלואים. כניסת הצבא ההונגרי שמה קץ למעשי ההתפרעות, וגם הכלואים שחוררו. אולם ההונגרים שהו בבילצ'ה זלוטה שבועות אחדים בלבד, וכשעבר השלטון לידי הגרמנים נתחדשו ההתעללויות ביהודים והוחרם רכושם (מיטלטלין, דירות נאות, משקים חקלאיים, פרות, סוסים). יהודי המקום נלקחו לעבודת כפייה. הידיעות על חיסולה של קהילה קטנה זו אינן ברורות. לפי ההשערה נעקרו יהודי בילצ'ה זלוטה בשנת 1942 (באביב או בקיץ, ואולי רק חלק מהם) אל היישוב הסמוך הגדול יותר, קורולובקה, ושם פקד אותם גורל שאר היהודים: שילוח לבורשצ'וב או למחנה-ההשמדה בבלז'ץ. שרדו מן המלחמה יהודים בודדים מתושבי בילצ'ה זלוטה, שהתחבאו ביערות בסביבה