בצ'קי BACZKI

ישוב חרושתי בפולין
מחוז: לובלין
נפה: ונגרוב
אזור: מחוזות לובלין קיילצה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ- 486
• יהודים בשנת 1941: כ- 133
• יהודים לאחר השואה: יחידים

תולדות הקהילה:
כללי
ב' היא יישוב תעשייתי המרוחק 5 ק"מ מתחנת הרכבת לוחוב. פיתוחו של היישוב קשור בתעשיינים יהודים, האחים פרליס, שבאו מרוסיה בשנות השישים של המאה ה-19 ורכשו את הכפר ב' מבני אצולה פולנים. האחים פרליס הקימו במקום בית יציקה לברזל, בית-חרושת למכונות חקלאיות (נחנך בשנת 1868), מנסרה מכנית ומפעל לייצור לבנים. במפעלים אלה הועסקו נוצרים ויהודים.
היהודים הראשונים התיישבו בב' בשנות השישים של המאה ה-19. מוצאן של המשפחות הראשונות מכפרים ועיירות שבסביבה, ורובן מצאו את פרנסתן במפעלים שהוקמו במקום ביזמת משפחת פרליס. בין היהודים היו מנהלי עבודה בענפי התעשייה השונים ועובדים כגון בנאים, נגרים, מסגרים, נפחים ופחחים. בעליהם של האטליז, המאפייה והמכולת היו יהודים. כמה עשרות פועלים יהודים הועסקו במפעל באוסטרובסק, שהוקם בשנת 1808 ביזמת לווינשטיין, חתנו של פרליס.
נוסף על העסקת יהודים במפעליהם נקטו בני משפחת פרליס גם צעדים לעידוד התיישבות יהודים במקום, חילקו למתיישבים חלקות-קרקע ועזרו להם ברכישת חומרי בנייה. רבים מן הפועלים החזיקו ליד בתיהם משקי עזר שבהם גידלו ירקות ופירות. יהודי ב' היו שייכים מבחינה מינהלית לקהילת סטוק (ע"ע), המרוחקת כ-9 ק"מ מב'.בב' היה בית-כנסת בנוי לבנים, שהוקם בסוף המאה ה-19 ושימש גם מרכז חיי הציבור. ליד בית-הכנסת הוקם חדר. במקום התגורר שו"ב. לקהילה היתה גם ספרייה בת כ-2,000 כרכים, רובם ביידיש ובעברית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה וכיבוש ב' בידי הגרמנים עזבו רבים מבני המקום את בתיהם. הגרמנים הטילו על בעלי המפעלים מסים כבדים והחרימו רכוש. כתוצאה מכך נשארו רבים מן הפועלים בלי תעסוקה. אחרי המלחמה, תחת שלטון פולין העצמאית, שוקמו מפעלי התעשייה בב'. במפעל לייצור מכונות חקלאיות הועסקו 300 פועלים בערך, יהודים ונוצרים. כמאה יהודים אחדים עסקו במסחר זעיר. בין שתי מלחמות העולם נוסדו בב' סניף של "פועלי ציון שמאל" ומרכז הכשרה של "החלוץ". בעיירה פעל גם סניף של ה"בונד".
ב' נכבשה בידי הצבא הגרמני כבר בימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה. הכובשים החרימו את מפעלי התעשייה והעבירו לב' פועלים מן המפעל באוסטרובסק (בשטח העזוב של מפעלי אוסטרובסק הוקם מחנה שבויים - סטאלאג 333). ברצונם להבטיח את המשך פעילותם הסדירה של מפעלי התעשייה בב' נקטו הגרמנים מדיניות נוחה כלפי הפועלים היהודים. למרות מאמציהם של הפועלים הפולנים לדחוק את רגלי עמיתיהם היהודים נשארו היהודים במפעלים, אמנם במעמד של עובדי כפייה, ולא חויבו לענוד על זרועם סרט לבן ועליו מגן-דוד.בב' לא הוקם גטו וליהודי המקום היתה אפשרות להשיג צורכי מחיה אצל האיכרים הפולנים שבסביבה.
בסוף שנת 1939 התחילו להגיע לאזור ב' מאות יהודים, פליטים ומגורשים, רובם מקליש ומווישקוב. בדצמבר 1939 נמנו בב' 475 פליטים ומגורשים, ומספרם הלך וגדל. לפי נתונים חלקיים היו בינואר 1942 בב' ובסביבתה 1,665 יהודים, כמחציתם פליטים ומגורשים ממקומות שונים. יהודי ב' השתדלו אמנם לסייע לפליטים, אך האמצעים שבידיהם היו דלים. בחודשים יולי-ספטמבר 1942, תקופ'ת הגירושים ההמוניים מגטאות באזור (וגם מוורשה) למחנה ההשמדה טרבלינקה, היו יהודי ב' והסביבה שרויים בחרדה גדולה. בב' עבר קו הרכבת לטרבלינקה וועקות הייאוש של המובלים למוות נשמעו יומם ולילה. בחסות החשכה היו יהודי ב' יוצאים תוך חירוף נפש כדי לעזור לקופצים מן הרכבות, להמציא מחסה לניצולים ולהביא לקבורה את החללים.
ב-23-25 בספטמבר 1942 חוסל היישוב היהודי בב'.בית-החרושת שבו עבדו רוב יהודי המקום הוקף באנשי ס"ס. רבים הצליחו להימלט ליערות ; 20 איש שהתחבאו בשטח בית-החרושת נתפסו ונורו במקום ; אחר הנמלטים נערך מצוד, וכ-150 מהם נתפסו ושולחו לטרבלינקה. המעטים שמצאו מקלט אצל איכרים בכפרים לסק וקוסוב (ע"ע) נרצחו או הוסגרו בידי איכרים לגרמנים. רק יחידים זכו להגיע ליום השחרור.