ברודניצה BRODNICA

עיר בפולין
מחוז: פומרניה
נפה: ברודניצה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-7,000
• יהודים בשנת 1941: כ-30

תולדות הקהילה:
טקסט 2
בי נזכרת לראשונה במסמכים מן המאה ה-13. ב-1285 בנה בה מסדר אבירי הצלב מבצר מוגן היטב וסמוך לו יישוב. בשנת 1298 תקפו הליטאים את המבצר ותושביו המבוהלים נטשו אותו, אך במהרה שבו אבירי הצלב והשתלטו על המקום. בסוף אותה השנה נבנה המבצר מחדש, והפעם ביצרו אותו היטב. גם היישוב אוכלס מחדש, וב-1324 זכה למעמד עירוני. ב-1466 בעקבות הסכם טורון ולאחר מאבקים ממושכים וקשים, נכללה ב' במלכות פולין. ב-1628 נכבשה בידי השוודים בפיקודו של המלך אדולף גוסטב. על המלחמות נוספו גם מגפות, שיטפונות ודלקות.
תושבי ב' התפרנסו מחקלאות ומלאכה - טווייה, אריגה, בורסקאות, ייצור בירה ועוד. בעקבות חלוקת פולין ב-1772 נכללה ב' בגבולות פרוסיה. ב-1878 נסללה מסילת-ברזל, שהפכה את ב' לצומת תחבורה חשוב וסייעה לפיתוחה. אז הוקמו בה כמה בתי-חרושת לעיבוד עורות ופרוות, לבדים ולמשקאות חריפים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה נכללה ב' שוב בגבולות פולין. התפתחותה נמשכה גם בין שתי מלחמות העולם, אוכלוסייתה גדלה ונוספו בה כמה מפעלים חדשים. כבר בימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה נכבשה ב' בידי הגרמנים. הכובשים החליטו להפוך את ב' ל"עיר גרמנית טהורה", ולפיכך גירשו ממנה רבים מתושביה הפולנים ויישבו במקומם גרמנים מן האזור הבלטי.
לפני 1773 לא ישבו בב' יהודים, ורק לאחר שהועברה לתחומה של פרוסיה התיישבו בה יהודים ראשונים על-פי היתר מיוחד מפרידריך הגדול, שניסה לפתח את כלכלת המקום. בעיקר ביקש קיסר פרוסיה למשוך למקום יהודים בעלי מקצוע - מומחים לעיבוד עורות וייצור בדים וסוחרים בתוצרת הזאת. בין המתיישבים היהודים האלה היו כמה סוחרים סיטונאים שניהלו עסקים מסועפים בארצות חוץ - ייבאו מרוסיה חומרי גלם, ולאחר שעובדו בב' שיווקו את התוצרת בשוקי הערים הגדולות של פרוסיה ובמקומות אחרים בגרמניה. ואולם בעקבות מלחמות נפוליאון עברה ב' ל"נסיכות ורשה", שפקד אותה אז משבר כלכלי קשה, כמוה כרבות ממדינות אירופה האחרות. מטבע הדברים פגע המשבר פגיעה קשה בסוחרים היהודים בב'. בשנת 1817 כבר ניכרה התאוששות מה בעסקי המסחר, והדבר סייע לגידול אוכלוסייתה היהודית.
בסוף המאה ה-18 כבר היתה בב' קהילה. הרב הראשון, ר' אברהם מנדל, שימש גם את קהילות הסביבה.
במרוצת המאה ה-19 חל שיפור רב במצבם הכלכלי של היהודים, ברמת השכלתם ובמעמדם בקרב תושבי המקום. מספרם של בעלי המקצועות החופשיים בקרב היהודים גדל בהתמדה. במחצית השנייה של המאה ה-19 ישבו נציגים יהודים במועצת העיר ומילאו בה תפקידי ביצוע חשובים. ב-1885 היה חלקם של היהודים בסחר במוצרי צריכה %70, בתחום הכספים והאשראי -%33 ובמלאכה ותעשייה - %20. מספר היהודים הגיע באותה שנה לשיאו - 571 נפשות; ואולם בסוף המאה גברו בקרב יהודי ב' תהליכי היציאה לערים גדולות וההגירה, בעיקר בקרב הצעירים. רבים עברו לערים גדולות בגרמניה או היגרו ליבשת אמריקה.
במרס 1824 החילו שלטונות פרוסיה על היהודים חוק חינוך חובה ומאז למדו רוב הילדים היהודים בב' בבית-הספר הכללי, יחד עם התלמידים הפרוטסטנטים והקתולים. בתום יום הלימודים בבית-הספר למדו הילדים גם לימודי דת. בבית-הספר היסודי הכללי של ב' לימדו גם כמה מורים יהודים שהוסמכו להוראה כחוק. עם גמר לימודיהם בבית-הספר היסודי המשיכו לא מעטים מבין הילדים היהודים בלימודיהם בגימנסיה של ב'.
אין לנו מידע רב על חיי היהודים בב' בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. ידוע לנו רק זאת, שחלקם השתייכו אז לארגון הגרמני Deutschtumsbund ("ברית הגרמניות"). גם בראשית המאה ה-20 נמשכה בקרב יהודי ב' היציאה לערים גדולות בגרמניה וההגירה. בתום מלחמת העולם הראשונה נותרו בב' 56 יהודים בלבד, ועל-פי דוח העירייה מ-1921 מנתה הקהילה 27 משפחות, מתוך 87 משפחות יהודיות שחיו בעיר עד 1920. על-פי הדוח, 60 משפחות אמידות כבר עברו לערים גדולות בגרמניה וכמה משפחות נוספות, בהן משפחות הרב והחזן, התכוננו אף הן להגר. ב-1931 נותרו בב' 30 יהודים, וערב מלחמת העולם השנייה ישב בה רק יהודי אחד. לא ידוע לנו מה עלה בגורלו תחת הכיבוש הנאצי.