תרומות
גדוב GDOW
כפר בפולין
מחוז: קראקוב
נפה: מישלניצה
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
עיר הנפה וייליצ'קה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,753
• יהודים בשנת 1941: כ-245
תולדות הקהילה:
כללי
כפר השוכן במרחק של 15 ק"מ מעיר-הנפה וייליצ'קה. שמו צויין בתעודות של המאה ה- 14, ובימי המאורעות המהפכניים בשנת 1846, הוזכר כמקום הקרב שבין המורדים הפולנים לבין יחידות הצבא האוסטרי, קרב שהסתיים בתבוסתם של המורדים. ב- 1880 ישבו בגדוב 1511 תושבים, מהם 376 יהודים. האוכלוסייה הנוצרית עסקה בחקלאות ואילו היהודים במסחר זעיר, ברוכלות בכפרים, ובמלאכה. לכמה משפחות יהודיות היו גם חלקות-אדמה זעירות. בנובמבר 1918 פרעו כנופיות של איכרי המקום וכן חיילים משוחררים פרעות ביהודי גדוב. הללו הוכו ורכושם נשדד. הפרעות חזרו ונשנו במאי ובנובמבר של שנת 1919. גם בפרעות אלו נעשה הרס רב ברכוש היהודי. ב- 1921 מנה היישוב היהודי בגדוב 245 נפשות מתוך 1,753 כלל אוכלוסי הכפר. לפי מיפקד מטעם הג'וינט ב- 1921, היו בגדוב בעת ההיא בית-בורסקי קטן בבעלות יהודית (אפשר שבעליו עסקו גם בסנדלרות), ובו הועסקו 4 אנשים, בנוסף לבעל בית-המלאכה; 9 יהודים עסקו בחייטות, תפירה וכובענות. 18 בענף המזון ואחד בענף הבנייה. קופת "גמילות חסדים" שהיתה במקום נתמכה בידי הג'וינט. ב- 1929 חילקה קופה זו 22 הלוואות בסך כולל של 5,350 זלוטי. יהודי גדוב היו כפופים לקהילת וייליצ'קה, ובבית-העלמין של קהילה זו קברו את מתיהם. בגדוב היו בית-תפילה ומקווה טהרה; השו"ב שבגדוב פסק גם בענייני כף וקדרה. ב- 1923 נתמכה חברת "לינת צדק" שבמקום בכספי הג'וינט. בשנות ה- 20 התארגן במקום חוג הנוער הציוני. בשנות ה- 30 היה חוג זה מסופח לארגון הנוער "עקיבא". במועדון של הקן היה אולם-קריאה, וב- 1933 נתקיימו בו קורסים ללימוד השפה העברית לילדים. בשנות הבחירות לקונגרסים הציוניים נמכרו במקום 30- 50 שקלים והבוחרים רובם ככולם נתנו את קולם לרשימת "הציונים הכלליים", פרט לשנת 1935, שבה הצביעו 9 מתוך 30 שוקלים בעד "רשימת א"י העובדת", ו- 21 בעד "הציונים הכלליים". כבר בימים הראשונים למלחמה עזבו מקצת מיהודי גדוב את היישוב ונמלטו מפני הגרמנים מזרתה. מהם שעברו את הנהר סאן ונשארו בשטח שסופח לברית-המועצות ומהם שחזרו לגדוב. עם כיבוש המקום בידי הגרמנים הוטלו על בני הקהילה הגבלות תנועה והוחל בחטיפות לעבודות-כפייה. לרוב הועסקו עובדי הכפייה בתיקון נזקי מלחמה ובסלילת כבישים. בגדוב היתה תחנה קטנה של משטרה, אך מדי פעם היו מגיעים אנשי אס-אס והגיסטאפו ממישלניצה ומטילים אימה על האוכלוסייה היהודית: מרטו זקנים של יהודים חרדים, התפרצו לדירות וגזלו רכוש. כמו-כן הטילו הגרמנים מדי פעם קנסות כספיים על הקהילה ודרשו חפצי-ערך. בסוף 1939 הוקם בגדוב יודנראט, בראשו הועמד לייבל ועם חבריו נמנו בראנד ופישגרונד. היודנראט נצטווה לערוך רישום של כל הכשרים לעבודה והיה עליו לספק מדי יום מכסות של עובדים. ליד היודנראט פעלה המשטרה היהודית; אנשיה שמרו על הסדר במשרדי המועצה היהודית ובלשכת-העבודה. בתחילת 1940 הועברו עסקים וחנויות גדולות שבבעלות היהודים לידי "נאמנים מטעם השלטונות הגרמניים. לרוב היו אלה "פולקסדויטשה". מקצת מבעלי המפעלים ועובדיהם היהודים המשיכו לעבוד בעסקיהם, ואף זכו לאישורים שמנעו את שילוחם לעבודות אחרות. גזרות כלכליות, שדידת רכוש, הגבלות תנועה - כל אלה העמיקו את מצוקתם של יהודי גדוב. מ- 1941 ועד לחיסולה של הקהילה בקיץ 1942 פעל במקום מטעם י.ס.ס. מטבח ציבורי ועשרות נזקקים קיבלו בו ארוחות חמות. היודנראט וי.ס.ס. פתחו מרפאה לטיפול בחולים ומקצתם של אלה אף לא חוייבו בתשלום. עובדי המרפאה עשו הרבה לצמצום מגיפת טיפוס-הבהרות שפשטה בין יהודי המקום. במארס 1942 החרימו הגרמנים באורח סופי את כל הרכוש של ועד הקהילה היהודי ושל הארגונים הציבוריים. באביב של שנת 1942 הגיעו אנשי הגיסטאפו ממישלניצה ואסרו את יו"ר היודנראט. תחילה הוא הוחזק בתחנת הגיסטאפו במישלניצה, ולאחר-מכן הועבר לבית-הכלא במונטלופיך שבקראקוב ושם נרצח. כמה ימים לאחר מאסרו של יו"ר היודנראט באה שוב אל גדוב חוליית גיסטאפו ואסרה 4 חברי יודנראט. בדרך למישלניצה הם רצחו 2 מחברי היודנראט, וביניהם פישגרונד. לא ידוע מה היה גורלם של שני האחרים, אך יש להניח שתוך זמן קצר נספו אף הם. בין בני הקהילה רווחה הסברה שיו"ר היודנראט ו- 4 חבריו נרצחו בעקבות הלשנה ומפני הצורך לשתק את תגובתה של האוכלוסייה היהודית לקראת הגירוש הסופי. בחודשים יוני ויולי 1942 הוטלו שוב קונטריבוציות על יהודי גדוב ורבו ההתנכלויות מצד השוטרים הגרמנים. במחצית השנייה של אוגוסט 1942 - כנראה ב- 22 לחודש - פורסם הצו בדבר גירוש כל יהודי גדוב לווייליצ'קה. היהודים נצטוו לשכור עגלות כדי לעבור לווייליצ'קה וכן הותר להם לקחת עמם מקצת מרכושם שניתן להעמיסו על העגלות. בווייליצ'קה רוכזו היהודים מכל הסביבה, וב- 28.8.42 התקיימה שם אקציה. לאחר סלקציה שולחו חלק למחנה-העבודה, וכל הנותרים להמתה במחנה בבלז'ץ.