גדיניה GDYNIA

עיר בפולין
מחוז: פומרניה
נפה: גדיניה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: 39,898
• יהודים בשנת 1941: כ-700

תולדות הקהילה:
טקסט 2
גי שוכנת במפרץ דנציג שעל שפת הים הבלטי, צפונית לעיר הנמל גדנסק ודנציג, (ע"ע). במאה ה-13 היתה בבעלות הנזירים הציסטרציאנים, ואחר-כך עברה לידי מנזר הקרטוזיאנים. עד 1922 היתה ג' כפר דייגים. עם התחדשותה של מדינת פולין בתום מלחמת העולם הראשונה, החליט הסיים הפולני ב-23.9.1922 לבנות בג' נמל. תכנון הנמל הוטל על האדריכל הפולני יאן פלינטר, הבנייה בוצעה בקצב מואץ ובאוגוסט 1923 עגנה בנמל ג' ספינה ראשונה, האנייה הצרפתית "קנטוקי", הנמל והעיר התפתחו במהירות ; בפברואר 1926 העניקה ממשלת פולין לג' זכויות מוניציפליות, בשנים 1924-1939 שימשה ג' נמל ראשי של הרפובליקה הפולנית.
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939, התנהלו במבואות ג' קרבות קשים בים וביבשה בין הצבא הפולני לבין הוורמאכט, ב-18.9.1939 כבשו הגרמנים את ג'. מפקד העיר, הקולונל דומבק, התאבד כשהנאצים פרצו את קו ההגנה הפולני. הכובשים הגרמנים הרסו את העיר ואת הנמל.
ב-1921 התגוררו בג' כמה עשרות יהודים. בשנות ה-20 המאוחרות החלו לזרום לעיר יהודים רבים, בעיקר מפולין הקונגרסאית לשעבר אבל גם מגליציה. הבאים מפולין המרכזית (הקונגרסאית) היו רובם סוחרים זעירים ובעלי מלאכה, ואילו היהודים מגליציה היו לרוב סוחרים סיטונאים, אמידים ומשכילים. חלקם באו לג' על מנת להשתקע בה, אבל היו גם שפקדו את העיר זמנית לרגל עסקיהם ונשארו בה, מבלי שנרשמו כתושבי קבע. בשנות ה-30 הראשונות גברה הנהירה לעיר, וגם אחוז היהודים בקרב הבאים עלה בהשוואה לשנות ה-20 הראשונות. המשבר הכלכלי שפקד את פולין הורגש בג' פחות מבשאר אזורי פולין, מאחר שהעיר והנמל נהנו מתנופת פיתוח והיה ביקוש רב לידיים עובדות במקצועות שונים.
היהודים שהתקבצו בג' החלו להתארגן ופנו אל שלטונות פולין בבקשה שיכירו בזכותם לייסד קהילה כחוק. ואולם בסוף 1933 נתנה הממשלה הפולנית את הסכמתה רק להקמת ועדה קרואה (קומיסר ממונה מטעם השלטונות), שנועדה למלא את רוב התפקידים של ועד קהילה. רשמית היו יהודי ג' כפופים לקהילת קרטוזי הסמוכה, והוועדה הקרואה פעלה תחת פיקוחו של ועד קהילת קרטוזי.
מינוי הוועדה הקרואה היה השלב הראשון בדרך להקמת קהילה יהודית עצמאית בג'. בשנים 1934-1937 מנתה קהילת ג' 700 נפש בקירוב והיתה הגדולה בכל קהילות האזור, בסוף 1937 הכירה הממשלה בקהילת ג' כקהילה עצמאית ואיחדה אותה עם קהילות קרטוזי ופוצק הסמוכות, מספר היהודים בקרטוזי הצטמצם בשנות ה-30 ל-35 נפשות, ובפוצק התגוררו 12 משפחות יהודיות בלבד. במקומה של הועדה הקרואה הוקם ועד קהילה, וג' היתה לקהילה עצמאית מורחבת. ב-1938 החלה גם האוכלוסייה היהודית בג' מתמעטת והולכת, לאחר שממשלת פולין החליטה להעביר אוכלוסייה יהודית מיישובים סמוכים לגבול המערבי של פולין מזרחה, לפנים הארץ. בעקבות ההחלטה הזאת עזבו יהודים רבים את ג'. ב-1939 גבר מאוד המתח הפוליטי בין פולין לבין גרמניה הנאצית, והשמועות על מלחמה ממשמשת ובאה זירזו את תהליך העזיבה.
בשלהי 1933 החלה הוועדה הקרואה בהקמת בית- כנסת, שבנייתו הושלמה בסוף 1934. יהודי ג' טמנו את מתיהם בבית-העלמין של קהילת וייהרובו (ע"ע), שהיתה מרוחקת כ-30 ק"מ מג'. ב-1930 ייסדו יהודי ג' גן ילדים וחדר, ומלבד זה העסיקו מורה לעברית וללימודי דת, שלימד בכל בתי-הספר המקומיים שבהם למדו ילדים יהודים, ושוחט, שמילא חלק מתפקידי הרב. יהודי ג' ייסדו גם כמה וכמה ארגונים מקצועיים ופוליטיים. השפעה רבה בקהילה היתה לאיגוד הסוחרים הזעירים היהודים, שנוסד ב-1934. ב-1935 נוסד איגוד של בעלי מלאכה יהודים. בסוף 1936 ייסדו יהודי ג' שתי חברות צדקה וסעד - "מעשים טובים" ו"קופת גמילות חסדים", שהעניקה הלוואות ללא ריבית לרוכלים ולנזקקים.
יהודי ג' פיתחו גם פעילות ציונית ערה. ב-1934 קמו בג' סניפים של "פועלי ציון צ"ס" ושל "הציונים הכלליים", וכעבור שנה החלה לפעול בעיר הליגה של ארץ-ישראל העובדת ונוסד סניף של הרוויזיוניסטים. באותה שנה החליטו המפלגות הציוניות להתארגן לפעילות משותפת בקהילה, ורק הרוויזיוניסטים פעלו בנפרד. מבין תנועות הנוער שהיו פעילות בג' ראוי להזכיר את "החלוץ", "החלוץ הצעיר" ובית"ר. ג' שימשה מרכז להכשרה ימית של תנועת "החלוץ" בפולין ; פעל בה קיבוץ ההכשרה "זבולון", שחבריו היו בוגרי תנועות נוער חלוציות מרחבי פולין.
ב-17.11.1936 יצא בג' גיליון אחד של השבועון היהודי בשפה הפולנית "פשגלונד זאחודני", שנדפס בבית-הדפוס של וולף זליקובסקי, וכמעט כל 1,000 העותקים של המהדורה נמכרו.
כבר בראשית שנות ה-30, עם בוא גל גדול של מתיישבים יהודים לג', התנהלה בעיר פעילות אנטישמית, אלא שאז נשאה אופי לא מאורגן. ב-1936 כבר התארגנו קבוצות אנטישמים חברי מפלגת ONR (מחנה הלאומנים הרדיקלים) לפעילות סדירה. הם הציבו משמרות ליד חנויות ובתי-מלאכה של יהודים ומנעו מלקוחות לא- יהודים לקנות בהם, כמו-כן נהגו לנפץ שמשות ולצייר ססמאות אנטישמיות על קירות בתים, והפיצו תעמולה ארסית בעיתונות המקומית. ב-1937 באו לעזרתם קבוצות נוער מאורגנות - ה"שטאפטות", שהשתייכו לתנועת ה"סנציה" - ויחד עם האנטישמים הבוגרים ניפצו שמשות בבתי יהודים והשתתפו בכל מעשיהם.
כבר בימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה אסרו הכובשים הגרמנים קבוצה גדולה של יהודים תושבי ג'. אין לנו מידע על מספרם המדויק של העצורים. הם הועברו ליישוב קטן באזור, וישניצה, ושם נורו למוות. באמצע ספטמבר נאסרו בעיר 98 יהודים נוספים, חלקם ראשי משפחות, ושולחו למחנה הריכוז שטוטהוף שליד גדנסק, הידוע לשמצה בניסויים הרפואיים שנערכו בו וברציחות, אין לנו מידע נוסף על גורלם, אבל קרוב לוודאי שרובם ככולם נספו בשטוטהוף או באושוויץ, יחד עם יהודים ממקומות אחרים. אחרי מאסרם של 98 היהודים האלה הצליחה קבוצה של 27 משפחות יהודיות להימלט ליערות גוזצ'ינו שעל שפת הנחל רדה ולמצוא שם מסתור. ואולם במאי 1940 נודע הדבר לתושבים קשוביים שחיו באזור, והם הסגירו את היהודים המסתתרים ביער לגסטאפו. לאחר טלטולים וסבל רב שולחו גם היהודים האלה למחנה שטוטהוף, ומשם לאושוויץ. מקבוצה בת 27 משפחות נותרו בחיים 13 איש.
יתר יהודי גי גורשו ככל הנראה לגטאות בגנרל-גוברנמן ונספו.