ד' ניסן ה'תשפ"ב

גובארצוב GOWARCZOW

קהילה בפולין
מחוז: לודז'
נפה: קונסקיה

תולדות הקהילה:
כללי
העיירה הפרטית גובארצ'וב זכתה במעמד-עיר ב- 1430. במאות ה- 19 וה- 20 ירדה לדרגת ישוב עירוני. היהודים שביקשו להשתקע בגובארצ'וב לא נתקלו בשום מכשול. לישוב קטן זה, הכפוף לקהילת קו?נסקיה, היו רב משלו, ולעתים - שני שוחטים. בשנים הסמוכות למלחמת העולם I-ה היה רבה של גובארצ'וב הרב אייבשיץ. בגובארצ'וב היו בית-עלמין עתיק סברה(: בן 200), בית- כנסת, בית-מדרש ושטיבלך של חסידי גור, אמשינוב, ראדושיץ. הישוב היה אמיד יחסית. בשלהי המאה ה- 19 ובראשית ה- 20 היו בידי יהודים כמה מינסרות, אולם בתקופה שבין שתי המלחמות נתחסלו, או שעברו לידי לא-יהודים. באותה תקופה פעלו גם בגובארצ'וב 3- 4 בתי-חרושת קטנים למוצרי-ברזל שבעליהם יהודים. אמידים היו היהודים חוכרי-האחוזות בסביבה, בעיקר חוכרי משק-החלב שבהן, וכן בעלי פונדקים ובתי-מרזח בגובארצ'וב ובכפרי הסביבה. רובם של בעלי-המלאכה היהודים היו חייטים וסנדלרים. בעיירה עבדו 3 פלצ'רים יהודים. כל רשת החינוך היהודי בגובארצ'וב הרי אלה כמה חדרים פרטיים. בתחום הפוליטי בלטה השפעת הציונים: פעלו במקום סניפי הציונים-הכלליים ושל אירגון נוער דרור. נוסד גם סניף של אגודת-ישראל. יהודי גובארצ'וב נפגעו הרבה מההתנכלויות האנטישמיות של האוכלוסיה המקומית ושל אנשי הסביבה. בתקופת מלחמת העולם I-ה כנראה(: 1917- 1918), בימי מגיפת החולירע, העלו הפולנים גופה מקברה בבית-העלמין היהודי וקברו אותה בפרשת-דרכים, ליד בית-הקברות הקתולי, לשם הדברת המגיפה. על אף מאמציו של הרב בגובארצ'וב לטשטש את התקרית, העלו קבוצת יהודים וביניהם בני משפחת המת, את הגופה מקברה החדש והעבירוה למקום-מנוחתה הקודם. עתה האשימו הפולנים את היהודים בחילול גופות הנוצרים, כביכול. מכבי-האש הועמדו הכן ובעיירה הודבקו כרזות הקוראות לפוגרום ביהודים. ואכן פרצו הפרעות: היהודים הוכו, דירותיהם וחנויותיהם הוחרבו, רכושם נשדד, 2 או 3 יהודים נרצחו. הפרעות נמשכו יום או יומיים. הפסיקה אותן יחידת חיילים שהובאו מקונסקיה. כמה עשרות פולנים, האשמים בפרעות, נאסרו. האנטישמיות בגובארצ'וב שבה וגברה בסוף שנות ה- 20 ובשנות ה- 30. בגובארצ'וב נוסד קואופרטיב חקלאי פולני, שמטרתו להתחרות בחנויות היהודים. כן נתקפו פה-ושם בסביבה רוכלי-כפרים יהודים. משפרצה מלחמת העולם II-ה, הגיעו לגובארצ'וב פליטים ועקורים רבים ממקומות אחרים. מספר היהודים בעיירה עלה במידה ניכרת: עד 716 ב- 1941 ועד 1,000, בקירוב, ב- 1942. ישוב זה חיסלו הגרמנים בספטמבר 1942: היהודים שולחו למחנה-המוות בטרבלינקה. ייתכן, כי במקום נשארו עוד כמה שבועות קבוצת יהודים קטנה, שנדרשו לשלטונות לעבודה כלשהי, או לאיסוף הרכוש שנותר לאחר הגירוש, שכן ישנה ידיעה, כי האקציה בקונסקיה הסמוכה ב- 4.11.1942 הקיפה גם קבוצת יהודים קטנה מגובארצ'וב, ששולחו יחד עם יהודי קונסקיה לטרבלינקה. בכפר יוזפוב, השייך לקהיליה הכפרית גובארצ'וב, הקימו השלטונות הגרמניים מחנה-עבודה באחוזה, ובה ריכזו יהודים מגובארצ'וב, אודרובונז', סטומפורקוב, צ'ארנייצקה גורה ועוד מקומות. הם עבדו שם בעבודה חקלאית בהנהלת האגרונום חמיילניצקי, יהודי מסטומפורקוב. ב- 1943 חוסל המחנה. סברה היא, כי חוסל לאחר שתקפו אותו פארטיזנים פולנים, שביקשו להצטייד במזון. הגרמנים העבירו את כל היהודים שרוכזו שם לשידלובייץ. באקציה זו נורה האגרונום, ונספו עוד יהודים אחדים.